
הפרשנים הפוליטיים תמימי דעה ש'חוק הלאום' הוא תרגיל של נתניהו לקראת הבחירות שהוא מתכנן - להציג את מפלגות האופוזיציה המתנגדות לחוק כלא-ציוניות. והתרגיל מבריק במיוחד, מפני שהוא אינו עולה לו כלום.
העצם שהוא זורק יבשה לחלוטין מכל בשר. במאמר קודם בעניין זה נתתי ביטוי לתלונה ש'חוק הלאום' מוגבל למדינת ישראל בלבד, כאלו בארץ-ישראל אין לעם היהודי זכויות לאום. נתניהו ידע, כנראה, שגם אם יציג את מתנגדיו כשוללי "ההגדרה העצמית הייחודית היהודית" במדינת הקו הירוק בלבד, הוא יוכל לנצח בבחירות מבלי לשלם לימין מחיר של הכרה בזכות יהודית ייחודית כלשהיא בחלקי ארץ-ישראל האחרים.
נתמזל מזלו של נתניהו, והימין שרוי בתרדמת כל כך עמוקה, שאין כל צורך לשלם לו במטבע של זכויות יסוד לעם היהודי גם בלב ליבה של מולדתו. נתניהו מצא, שכדי לזכות ב-פוזה של אביר המחנה הלאומי, רכיבה על הסוס הלאומי עד חברון מיותרת, די בכך שהסוס של 'חוק לאום' ירכיב אותו עד... בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל-אביב, וכבר הוא ייצא גיבור לאומי.
יוצא, שעם ישראל ילך להצביע מבלי שנושא הליבה, גורל ארץ-ישראל (יותר נכון – גורלנו אם ארץ ישראל תהפוך חלילה לפלסטין) יעלה על סדר יומן של הבחירות כל עיקר.
וזה מעלה את השאלה, איזה מטען לאומי יציג הליכוד בפני הבוחר, מה למשל יהיה כתוב במצע שלו? האם יחזור ראש הממשלה על ה'אני מאמין' של בר-אילן והליכוד יתייצב לדין הבוחר תחת דגלי 'שתי מדינות', אחת מהן – פלסטין? או שמא, כמו בפעמים הקודמות, ילחשו מפה לאוזן שנאום בר-אילן היה בשין-קוף-ריש וילכו לבחירות ללא מצע בכלל?
עד עתה בלע הבוחר הלאומי את הפיתיון הזה, למרות שלנגד עיניו – נתניהו הצביע בכנסת בעד הגירוש ("ההתנתקות"),
הודיע בגלוי ולא הסתיר, שעם עלותו לשלטון הוא יכבד ויקיים את הסכמי אוסלו,
מסר לאש"ף 90% מהעיר חברון ואף חתם בוויי-פלנטיישן הסכם נסיגה משלו, בו נסוג מעוד 13% מאדמת יהודה ושומרון,
שלח מיליונר יהודי, רון לאודר, להציע נסיגה ישראלית מן הגולן שתשאיר בידה רק את שרשרת הגבעות שמעל לכינרת ונוכחות, במדים זרים, בתחנת התראה בינלאומית על החרמון,
הוא היחיד מבין ראשי המדינה, ימין ושמאל, שהקפיא את ההתנחלות היהודית, רשמית, ל-10 חודשים ומכאן ואילך מצמצם ומגמד אותה הלכה למעשה: 8 שנים בגלל אובמה "הרע", ומאז – בגלל טראמפ "הטוב". "מגמד", מתוך הקפדה שלא תגיע לממדים שימנעו הקמת מדינה פלסטינית.
'שתיקת הכבשים' במחנה הלאומי, לרבות בציבור המתנחלים, אפשרה לנתניהו להעביר בקבינט במרץ 2017, בתמיכת הבית היהודי, החלטה שערורייתית בדבר "ריסון הבנייה" בהתנחלויות, המתבצעת בקפדנות חונקת עד היום. האם עם זה ילכו לבחירות? בערוץ 20, בשידור חוזר של "עמוד האש", שמענו שוב את קריאתו הנואשת של חיים ווייצמן בשנת 1920, כאשר שערי הארץ היו פתוחים לרווחה לעליה יהודית והיהודים לא באו – קריאה אקטואלית גם היום:
"עם ישראל, אייכה?"
בימים ההם המחדל הגורלי היה בעלייה, היום הוא בהתיישבות. בן לילה עלול חלון-ההזדמנויות ליצירת מציאות יהודית בלתי הפיכה בכל ארץ ישראל המערבית להיסגר, וגם הסגירה תהיה בלתי הפיכה. די באפשרות שאינה בשמים, שהדמוקרטים יחזרו לשלוט באמריקה.
הגבלות אמריקניות על בנייה יהודית ביש"ע היו תמיד. אולם ממשלות ישראל, כל הממשלות, אפשרו להקים את רשת המאחזים שהערימה על האמריקנים ויצרה את מפת ההתיישבות המסועפת הנוכחית - בעלת משקל, אף כי עדיין לא מכריע. יחיד הוא נתניהו, שגודע כל מאחז מתהווה ביד ברזל. לפניו, רק לעתים נדירות היתה הפעלה קשוחה ואכזרית כל כך של היס'ם ומשמר הגבול בהריסת כל מבנה ארעי עלוב, מיד וללא שהיות, בניגוד גמור לאזלת היד מול יצירת עובדות פלסטיניות מוצקות בכל אזור C.
ולפני נתניהו לא היה כזאת, שבירושלים "השלמה" תוקפא בנייה יהודית. דוגמה מובהקת, המאפיינת את גישתו של נתניהו להתיישבות כולה, היא 'גבעת המטוס' בירושלים. עוד אנו חוששים לרוב היהודי בירושלים ועתודת הקרקע הזאת, המסוגלת לאכלס עשרות אלפים, עומדת בשיממונה.
עוד ב-2014 נתנה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את האור הירוק להקמת השכונה, אך עד היום, 4 שנים, רובצת על המקום קללת ההקפאה של נתניהו, מתוך ציות עיוור לתכתיב אמריקני-אירופי המבטא את דרישת המתכננים הערבים של חלוקת העיר. 'גבעת הטייס' נחוצה להם כדי ליצור רצף פלסטיני ממנה אל בית צפפה (שתשוב להיות פלסטינית) ומשם לבית לחם (פלסטין). התיישבות יהודית על הגבעה הזאת היתה פוגעת קשות בתכנית לחלוקה מחדש של ירושלים. ונתניהו? מציית לתכתיב.
עם מה עוד ילך הליכוד לבחירות? עם סירובו של נתניהו לבטל את "ההתנתקות" בצפון השומרון והתנגדותו לאפשר את שובם של פליטי חומש, שא-נור, גנים וכדים? אחרי שהמשיך את אוסלו, גם 'ההתנתקות' תהיה לנצח?
נסיים בדברי נתניהו בקונגרס הציוני ב-20.10.2015 (ידיעות אחרונות 21.10.2015): "בתקופת כהונתי הראשונה... בנינו בממוצע 3,000 יחידות ביו"ש. בשנתו היחידה של ברק בשלטון הוא בנה 5,000 יחידות... בכהונתו של אהוד אולמרט זה ירד ל-1,700 יחידות בשנה. בכהונתי שלי, זה ירד ל-1,500 יחידות בשנה. לא רק שאין עלייה בבנייה בהתנחלויות, יש למעשה ירידה..."
עם ישראל, אייכה- להעמיד את הנושא החיוני הזה, נטישת ארץ ישראל והפקרתה ע"י נתניהו וממשלתו, במרכז מערכת הבחירות הצפויה? מי יישא באחריות, אם גם לעת בחירות - הנושא הזה, שגם קיומו של גוש דן תלוי בו, לא ייפקד ולא ייזכר בסדר היום הפוליטי של מדינת ישראל?
התשובה היא: כולנו!