כל פסיכולוג מכיר את תופעת ה''דקה האחרונה'. פגישה טיפולית שלימה עוברת באופן די צמחוני. מדברים ומדברים אבל שום התקדמות או פריצת דרך לא נראית באופק. ואז, בדקה האחרונה, שניה לפני שהמחוג אומר את דברו והפציינט הבא פוסע פנימה, זורק המטופל את ה'פצצה'. פיסת המידע שהיא המפתח לפצח את האטום ולהזניק את הטיפול קדימה. האם לרגל העניין תהיה תוספת זמן? האם התגלית המפתיעה תאפשר להמשיך עוד קצת את השיח? במשחקי כדורגל התשובה חיובית. בפסיכולוגיה – ממש לא. זה בדיוק מה שקרה בראיון האחרון עם יאיר לפיד. הכוכב העולה של הפוליטיקה הישראלית, ומי שעל פי הסקרים יעמוד בראש המפלגה השניה בגודלה בישראל תוך פזילה חמורה לכס ראש הממשלה, העניק בסוף השבוע ראיון רחב היקף לאחד העיתונים. לאורך מאות מילים שטח יְפֶה הבלורית והתואר את משנתו, ליהטט במילים וחידד ניסוחים. אלא ששניה לפני שהטיפול הסתיים נזכר המראיין בשאלת מיליון הדולר שבאופן תמוה לא פתחה הראיון: 'מה יהודי בעיניך?'. השולף המהיר במזרח לא היסס לרגע ומבלי למצמץ ירה חזרה: "החיים בישראל. בסוף הביטוי העליון של היהדות הוא חיים בישראל". וכאן מקופל הסיפור כולו. הטרגדיה העצובה של הציונות החילונית שתוך כדי המסע המפרך אל הארץ המובטחת איבדה בזה אחר זה את הִמְטְעַן שלה ונותרה בסופו של דבר בעיקר עם המסגרת. ושלא נתבלבל, החיים בישראל הם דבר חשוב מאין כמותו, בפרט מנקודת מבט תורנית הרואה בישיבה בארץ הקודש ערך רוחני. אבל החיים בישראל משותפים גם לדרוזים ולצ'רקסים שחיים בינותינו, כמו גם לעשרות אלפי סודנים ואריתראים שכבר שנים נאחזים ומתבססים כאן. שני מיליון פלשתינאים גם הם חיים בישראל, גרים על אדמתה ונושמים את אווירה לא פחות מאשר ראש מפלגת יש עתיד, ובכל זאת יהודים – הם לא. יוני נתניהו, המפקד האגדי של סיירת מטכ"ל וגיבור אנטבה, ניסח את אחת האמירות הקולעות ביותר על מהות החיים: "החיים אינם אוסף הרגעים שחולפים מרגע שאדם נולד ועד יום מותו. החיים הם התוכן שאנחנו יוצקים לתוכם. ובמובן הזה, ישנו אדם שחי חיים ארוכים, אבל בעצם לא עשה בהם דבר. הוא לא חי באמת. לעומתו יש אחר שחי חיים קצרים, אבל בתוכם למד ולחם וחינך ואהב... אלו הם חיים ששווה לחיות אותם!". להיות יהודי, מר לפיד, זה לא עניין גיאוגרפי אלא עניין ביוגרפי. לא (רק) איפה אתה נמצא, אלא בעיקר איך אתה חי. מה הזהות שלך. עד כמה אתה מחובר אל המסורת של העם שלך, ואתה הפרק הבא בהיסטוריה המפוארת שלו. האם אתה ממשיך לשאת בגאון את הלפיד שהניף אברהם אבינו ומעביר אותו בחרדת קודש לבנך, או שאתה מצית לך סיגר משובח תוצרת חוץ וחי בהווית חיים נוחה להפליא דוברת עברית עדכנית, אבל היא חלולה ומנותקת מהשורשים שלה. אם בכל זאת, יאיר, לא ברור לך לאן מובילה התפיסה שלהיות יהודי הוא דבר עמוק יותר מאשר שורת הכתובת בספח תעודת הזהות, פשוט תשאל את לוסי וצחי. הם יסבירו לך.
