תאריך הלידה מתקרב בצעדי ענק - הבטן טופחת, ובלילות היא לא מוצאת תנוחה נוחה לשינה. ופתאום צפים זיכרונות מלידת אורי המתוק, לידת ואקום קשה ומייסרת... היא בוחרת שהיא רוצה אחרת... ואז בוקעת ההחלטה; היא מעירה את איציק בעלה שישן שנת ישרים מתובלת בנחירות עדינות, ומודיעה לו: "זהו! החלטתי - הולכים על ניתוח קיסרי!" איציק העייף מהנהן בראשו, מסתובב לצד השני וממשיך לנחור... אבל היא בחרה... בין אם בחרה בטוב ובין אם טעתה - היא חייבת לבחור. זהו טבע אנושי המראה על בריאות נפשית. וכך מתאפיין הדור שלנו. אנחנו חיים בדור דעה, דור של דעתנות, של ריבוי דעות, של מהפכה טכנולוגית ותרבותית הנותנת מעוף לידע מקיף – דור שרוצה מרחב כדי להתנסות ולהתפתח. זהו דור סקרן, והוא דור שמבקש מרחב רוחני, וחייב לבחור. כל דבר שאיננו בחירי, לא יחזיק מים. שמעתם על 'חכמת הדשא'? ילדינו מבקשים לנווט את חייהם בעצמם, ולעשות לבדם את הבחירות שלהם, תוך שימוש בארגז הכלים שסיפקנו להם לאורך כל הדרך, ועמו הם יבחרו בטוב. בינתיים עלינו להנמיך פרופיל, להאמין בילד שגידלנו, ולצפות שמה שנכון לו - הוא אשר יהיה. גישה זו נקראת 'חוכמת הדשא' - ללוות, להקשיב, לעודד, במקום 'חוכמת העץ' - שפירושה לדחוף את הילד קדימה בכוח, מבלי לתת לו לבחור את הבחירות שלו. ואנחנו צריכים להוות דוגמא לאחריות, לבחירות מושכלות. אנחנו, שבחרנו להיות עם חופשי וקדוש בארצנו, שזכינו לשמוע את בקיעת פעמוני הגאולה בצלילות, צריכים לעמול כדי שהמרחב הציבורי יקדם את התהליך המבורך והמופלא שאנחנו חיים בו. היום הוא יום בחירות, והיום הוא יום קדוש. הרב ליכטנשטיין זצ"ל נשא דברים בישיבת הר עציון בכ"ד בשבט תשס"ג, ערב הבחירות לכנסת השש-עשרה. והנה חלק מדבריו: "שם שׂם לו חוק ומשפט ושם ניסהו". כפי שפירש הרמב"ן, לא מדובר בחוקי התורה דווקא, אלא בהתנהגות ראויה ו'יישוב המדינות'. הרמב"ן מדגים זאת מתוך התייחסות לפרטים ספציפיים ביותר, ועל אחת כמה וכמה שהדברים נכונים ביחס ליישוב המדינה במובן הרחב, קרי: לייצוב השלטון. ההשתתפות בבחירות היא זכות וחובה גם יחד. אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו להיות אזרחי מדינת ישראל. אשרינו שאנו יכולים לתרום כל אחת ואחד את חלקו בעיצוב המערכת השלטונית שלה. אל תתמהמהו. קיימו את מצות היום, צאו להצביע!
