יום רביעי היה עוד יום רווי אירועים במדינת ישראל התוססת, שנחתם באירוע המוני בכניסה לירושלים, בו נכחו כאלף בני אדם מהפלג הירושלמי הקיצוני, שחסמו את הכניסה לבירה במחאה על מעצר עריק בנמל התעופה בן גוריון. במהלך הפרת הסדר קראו הפורעים לשוטרים, שבאו לפנותם ולהחזיר את הסדר הציבורי על כנו, בכינויים כגון: רוצחים ונאצים. בנוסף לקריאות אלו צעקו הפורעים קריאות כגון: "נמות ולא נתגייס", "כולנו לכלא ולא לצבא הציוני הטמא", "אם ללכת לצבא, אתם והכלבים שווים". באותו יום, רק שעות ספורות קודם להתפרעות הפלג הירושלמי, נפרדו אלפי הורים מילדיהם בני ה-18 שהתגייסו לשירות קרבי בן כשלוש שנים. גברים צעירים מהמיטב שיש בעם ישראל, שבעוד שמונה חודשים יהיו ללוחמים בשתיים מחטיבות הלוחמים, מהמפוארות שביחידות צה"ל- גולני וגבעתי. ביום זה לפני 26 שנה, ביום כ' בכסלו תשנ"ג, נמצאה גופתו של רב סמל בכיר ניסים טולדנו הי"ד שנחטף ונרצח בידי מחבלים ערבים. החוטפים והרוצחים נלכדו כעבור מספר חודשים, נשפטו ונדונו למאסר עולם. בעת המשפט סיפרו החוטפים כי לשאלתם מהי בקשתו האחרונה בטרם יירצח – ענה ניסים שכל מבוקשו הוא למות כשהוא לבוש במדים, דבר המראה על נאמנותו למדינה וגאוותו על ששירת את מג"ב עד יומו האחרון. לזכרו של ניסים נכתב ספר תורה, והוקם בית כנסת על שמו בבסיס מג"ב בלוד. ביום זה לפני 65 שנה, ביום כ' בכסלו תשי"ד, נפטר מפצעיו שלום לוי ז"ל שעלה מתימן והתגייס באותה שנה לצה"ל, לאחר תום לימודיו בתלמוד תורה. בית-כנסת על-שמו שנקרא "אור-שלום", ניבנה על-ידי האם בכסף שהיה שמור עמה כדי לערוך את חתונת-בנה. ביום זה לפני 70 שנה, ביום כ' בכסלו תש"ט, נפל רב"ט בן ציון שמואלי-כהנא ז"ל שעלה ארצה כמעפיל עם עליית הנאצים, נתפס על ידי הבריטים, הוגלה, חזר ארצה, יצא להילחם על אדמת אירופה בנאצים ואף הצטרף לבריגדה היהודית. בן ציון התייצב להגנת המולדת עת החלה מלחמת העצמאות ושירת בחטיבת "גולני" עמה השתתף בפעולות רבות עד שנפל במבצע "חורב", לגירוש הצבא המצרי מתחומי ישראל בסמוך לרצועת עזה. ביום זה, כבכל השבוע הנוכחי, מוקיר עם ישראל את אחיי, חבריי ורעיי למשפחת פצועי צה"ל אשר שילמו ועודם משלמים בגופם ובכאבם את מחיר עצמאותנו והיותנו עם חופשי בארצנו, אולי "חופשי מידי" לאור האמירות בהפגנת הפלג הירושלמי וקריאות אי אילו ערבים כנגד חיילי צה"ל, זרועות הביטחון ובכלל כנגד מדינת ישראל. משמעות הקריאות קריאות מעין אלו שהשמיעו הפורעים בקולי קולות בבירת ישראל, שמעו אבותינו, וגם אבותיהם של הפורעים, בעת שבתם בגולה, מפי עוכרי ישראל הגרועים ביותר. קריאות מעין אלו שמענו כולנו, ועודנו שומעים, מפי מחבלים ארורים מהפלגים אשר ברצועת עזה, בשטחי הרשות הפלסטינית ומפי אויבנו הערבים מהמדינות השכנות, הקרובות והרחוקות כאחת, החפצים בהשמדתנו. קריאותיהם הנבזיות של הפורעים נשמעו לא הרחק ממקום הפגנתם - בהר הרצל, בו טמונים חללי מערכות ישראל (או שמא מדובר לדידם של הפורעים בכלבים לכאורה?) אשר מסרו נפשם למען יוכלו אותם פורעים להתפרע, להתפלל, לקלל, להשתמט ולעשות כאוות נפשם בירושלים ובכל מקום אחר במדינת ישראל כיהודים, החשים בטוחים להתנהג באופן המבזה את תורת ומסורת ישראל, עוד יותר מאשר כל אחד אחר לטעמי, כיהודי מהפלג הישראלי -ציוני! יתכבדו נא כעת, לאחר שצפיתי ושמעתי את קריאותיהם הבזויות של אנשי הפלג הירושלמי, ברור לי שפורעים אלו שקראו קריאות נאצה ובוז כלפי שוטרים וחיילי צה"ל באשר הם, בכללם כלפי ילדיי המשרתים ביחידות מובחרות בצה"ל, כלפיי וכלפי אחיי לנשק, נכי צה"ל אשר שילמו בגופם וכלפי אחינו האילמים והדוממים שמסרו נפשם למען כל עם ישראל- אינם מתבטאים בהכרח טוב מאויבנו, התנהגותם אינה נסבלת ולא צריכה להיות נסבלת במדינת ישראל. על כן יתכבדו נא גויים אלו וימתינו לגאולתם, יחד עם שאר עוכרי ישראל, באחת מהמדינות אשר בהן קריאות אלו זוכות לבמה, לתמיכה ולאהדה בעידוד השלטונות. תתכבד נא ממשלת ישראל לפעול בתקיפות רבה, בכל מישור אפשרי וחוקי, כדי למגר התנהגות בזויה זו ולגבות מחיר מהפורעים, מנהיגיהם ושולחיהם, בין אם הם יהודים או ערבים מפלג קיצוני זה או אחר. שהרי המעיזים לגדף כך את אחיהם המסורים במדינת ישראל, אינם זכאים לרחמים ולזכויות יתר בקרבנו יותר מאשר כלבים (מבלי לפגוע בזכויותיהם של חבריהם הטובים ביותר של בני האדם). תתכבד נא משטרת ישראל לנהוג במפגינים אלו, המחזיקים בתעודות זהות כחולות, במידת הרחמים לה זוכים מפגינים ערבים הקוראים קריאות דומות ומעיזים לחסום את ואדי ערה או כל מקום אחר במדינת ישראל. לסיכום ביום זה, כשריח הסופגניות כבר נישא באוויר לקראת חג החנוכה הבא עלינו לטובה, שכחו חברי הפלג הירושלמי את גבורת המכבים שדבקו בתורת ישראל ואחזו בחרב כדי להגן עליה, על העם והארץ מפני אויבים מחוץ שקמו עלינו, כבכל דור ודור, לכלותנו. 2000 שנה לקח לעם ישראל לחזור ולהתקבץ יחדיו בארץ אבותינו, לזכות שוב בעצמאותנו, ככתוב בחזון הנביאים, ולהדליק חנוכייה בירושלים הבנויה. אכן, ברוך השם, נס גדול היה פה, בימים ההם ובזמן הזה, שהרי כל זה לא היה קורה אילולא אותם המכבים בני ימינו, חיילי צה"ל ואנשי זרועות הביטחון, העומדים על המשמרת כדי שהאור ימשיך לדלוק במדינת ישראל היא מדינת היהודים!
