ישנם ניסויים שהראו שתרנגולת יכולה להמשיך לרוץ עוד מספר שניות (אפילו 30 שניות!) לאחר שראשה כבר אינו מחובר לגופה. אז כן, לפעמים הגוף יכול לרוץ עוד קצת, מכוח האינרציה או האינסטינקטים, אבל בעקרון אם מנתקים את הראש מהגוף, סופו של הגוף ברור. נזכרתי בתרנגולת הזו לאור המשא ומתן הפוליטי המתנהל בין "הבית היהודי" לבין סיעת "תקומה". סיעת "תקומה" מביאה ל"בית היהודי" את התמצית האידיאולוגית-התורנית, אבל אין בה את היכולת לפתוח את התמצית הזו ולדברר אותה לציבור הרחב, שחלקים רבים ממנו צמאים לה. "הבית היהודי" הוא היכולת הזו, להביא את הבשורה האמונית לציבור הרחב. הוא פחות תורני, פחות "הלכתי", "הכיפה שלו יותר קטנה", ודווקא משום כך הוא יכול לפנות לציבור הרחב ול"קהלים חדשים". אבל בכדי שלא לאבד לחלוטין את התמצית, הוא זקוק לראש, שלא יאפשר לו לאבד את דרכו או לדלל אותה לחלוטין. מצד שני, הראש, צריך להבין שהגוף לא יכול ולא אמור להישאר בגובה שלו. הוא חייב להיות יותר קרוב לקרקע המציאות. זה תפקידו. אז מה חשוב יותר? הגוף של התרנגולת או הראש שלה? לא שאלה קשה מידי כשמגדירים כך את הדברים. כשחותרים להנהגת עם ישראל (גם אם היום הדבר עדיין רק באופק), כששואלים איך מגיעים להנהגת האומה, השאלה העיקרית איננה "מי" ינהיג אלא "מה" ינהיג. "הבית היהודי" מביא לחתונה את יכולת ההנהגה, את ה"מי" ינהיג. "תקומה" מביאה את ה"מה" ינהיג. מקווה שהשידוך יצא בסוף אל הפועל. הוא חיוני לעם ישראל.
