עו"ד אפי נוה, היו"ר המתפטר של לשכת עורכי הדין והחבר המתפטר מן הוועדה למינוי שופטים, איננו איש הציבור הראשון הגורם נזק לרשות השופטת ולאמון הציבור בה. קדמו לו בכך בכירי הרשות השופטת, ב"מהפכה החוקתית" שהובילו, בערעור מערכת הבלמים והאיזונים בין 3 הרשויות במשטר הדמוקרטי, בעסקאות בוועדה למינוי שופטים, בהכשרת שרץ הגירוש הגזעני של יהודים מבתיהם תחת השם המכובס "הינתקות", ועוד. עו"ד אפי נווה, היו"ר המתפטר של לשכת עורכי הדין והחבר המתפטר מן הוועדה למינוי שופטים, איננו איש הציבור הראשון שנשפט בבית דין שדה של התקשורת, לפני שעניינו נחקר על-ידי הגופים האמונים על החקירה ועל אכיפת החוק. כמו תמיד יש גם ח"כים וח"כיות, בעיקר ממפלגת השמאל/תקשורת, התופסים טרמפ ומנסים להשיג יעדים פוליטיים באמצעות עקיפת הרשויות המוסמכות, תוך טענה צבועה לשמירה על ערכי הדמוקרטיה, החוק והמשפט. במסגרת זו מנסה אותו עדר להכפיש את איילת שקד, שרת המשפטים, שעשתה ועושה עבודת קודש בתיקון העיוותים ברשות השופטת. מדובר באותו עדר שלא קיבל את בחירתו הדמוקרטית של מנחם בגין לראשות ממשלת ישראל, אחרי הסיאוב שאליו הובילו מפא"י והשמאל את ישראל. זכורה אמירתו האלמותית של יצחק בן-אהרון אחרי בחירות 1977, בדבר הצורך "להחליף את העם". קו זה מאפיין את המחנה האנטי דמוקרטי לכל אורך הדרך. מדובר באותו עדר שלא קיבל את בחירתו הדמוקרטית של בנימין נתניהו לראשות ממשלת ישראל אחרי מחדל אוסלו, שאליו הובילו רבין, פרס וביילין את ישראל. זכורות ההשתלחויות של רבין ביריביו הפוליטיים – "פרופלורים", "הם לא מזיזים לי" – ועוד דברי הסתה שהגבירו את השסע בעם על רקע העסקה המפוקפקת עם ארגון הטרור של הרוצח ערפאת ושל מכחיש השואה אבו מאזן. מדובר באותו עדר שמעולם לא קיבל את בחירתו הדמוקרטית של בנימין נתניהו לראשות ממשלת ישראל, ואשר המטרה של סילוקו מהתפקיד מקדשת בעיניו את כל האמצעים, לרבות לחצים בלתי פוסקים על מערכת אכיפת החוק להתגייס להחלפת השלטון שלא באמצעות בחירות, אלא באמצעות בית-דין שדה, ובניגוד לחוק, שהוא מפורט ביותר בעניין סיום של כהונת ראש ממשלה שהועמד לדין. אבל, החוק אינו מעניין את הצבועים שרוממות החוק בגרונם, והמטרה הקדושה מקדשת בעיניהם את כל האמצעים.
