עד כמה האדם מסוגל להיות טיפש בכל מה שנוגע לקניות שלו? שימו לב לאייטם הבא: "ענקית הנעליים המוזלות האמריקאית Payless, שמצויה בקשיים כלכליים וסגרה השנה כ–670 סניפים, מתחה את לקוחותיה וגרמה למבוכה גדולה בעולם האופנה, בתרגיל שנערך בסוף אוקטובר ונחשף בשבוע שעבר. בניסוי שנועד להוכיח כי צרכני אופנה מוכנים לשלם הון בהתבסס על שם המותג בלבד, עלום ככל שיהיה, הקימה החברה בוטיק מזויף בקניון יוקרה בסנטה מוניקה, קליפורניה, בחלל שבו שכן עד לאחרונה סניף של ג'ורג'יו ארמני, והעניקה לו את השם Palessi, בעיצובו של ברונו פאלסי להשלמת המהלך ולתוספת אמינות, או למקרה שמישהו יגלה תושיה ויחפש בגוגל את שם המותג, הוקם לו גם אתר תדמיתי משכנע וחשבון אינסטגרם שאליו הועלו תמונות רנדומליות של דוגמניות ונעליים. אנשי היח"צ של המותג הפיקטיבי החדש הזמינו לחנות כ–60 משפיעני אופנה אמריקאיים לאירוע השקה והתרשמות מקולקציית הנעליים שלו לחורף הנוכחי — מגפיים, סניקרס, עקבי סטילטו ועוד. לנעליים, שבימים כתיקונים מתומחרות בתעריפי רצפה שבין 20 ל–40 דולר, הוצמדו תגיות מחיר גבוהות בהרבה: 200–645 דולר לזוג. הטריק עבד. בתוך שעות ספורות נמכרו נעליים בשווי כולל של 3,000 דולר. רק לאחר שהלקוחות שילמו בקופה, לקחו אותם עובדי החנות לחדר אחורי וגילו להם כי למעשה מדובר בנעליים של "פיילס" העממית. על פי אתר AdWeek, שדיווח על האירוע ביום רביעי האחרון, טרם חשיפתם למתיחה סברו הלקוחות כי מדובר ב"נעליים אלגנטיות ומתוחכמות" ש"ניתן להבחין כי הן מיוצרות מחומרי גלם איכותיים". "פיילס" החזירה לקונים המובכים את סכום הקנייה והעניקה להם את הנעליים ללא תשלום. בכוונתה להשתמש בעדויות שלהם, שתועדו בווידיאו, לסרטוני קידום מכירות שיעלו בטלוויזיה וברשתות החברתיות". הארץ שירה פור, 02.12.2018 * אחרי שהצלחתי לאסוף את עצמי, לעמוד מול המראה ולשאול בכנות: האם לי זה לא היה קורה? חשבתי איך בעצם, כמעט כולנו (חוץ מכם כמובן) מחווטים פסיכולוגית לשלם והרבה על מיתוג ועטיפה, כי אם זה נוצץ אז כנראה שזה גם זהב ופחות בעצם על בדיקה אמיתית אודות האיכות עליה אנחנו מגהצים את האשראי שלנו. אני למשל אעדיף תלמיד לקנות את העטיפה של הקורנפלס המקורי ולא חלילה את הקורנפלס של אחת מרשתות המזון הזולות רק בגלל שזה בא לי יותר טוב בעין. האם אי פעם טרחתי לבדוק ולהשוות בין רכיבי הקורנפלס? לא ממש. אבל אם זה מונח אחר כבוד על המדפים של שופרסל ועולה פי 4 כנראה שיש גם הצדקה לכך. או שלא... אז מה נסגר איתנו והאם תמיד מדובר במשהו רגשי? לא בדיוק. " מחקר פורץ דרך שנערך בישראל גילה שמותגים משפרים את התפקוד שלנו, גם אם המוצר עצמו אינו בהכרח איכותי. במסגרת אותו ניסוי קיבלה קבוצת אנשים משקפי שמש כדי שיוכלו לקרוא מילים שנכתבו על לוח זכוכית שהואר בצורה מסונוורת. האנשים שנאמר להם שהמשקפיים הם של מותג מוכר ואיכותי הצליחו לקרוא יותר מילים וביצעו פחות טעויות ביחס למי שלכאורה קיבלו משקפיים לא ממותגים (למרות שבפועל כולם קיבלו את אותם משקפיים בדיוק!) – כך שיש גם יתרונות לתחושה שיש לנו ביד פריט איכותי במיוחד" (מתוך אתר קרמל). * אז בפעם הבאה שתרצו לקנות מוצר והוא ינדוף ריח של מיליון דולר, יכוסה בעטיפה של מיליון דולר ויחייך אליכם את חיוך מיליון הדולר שלו. נסו רגע לעצור לפני שתגהצו עליו באמת מיליון דולר. לכו תדעו. אולי תמצאו בדיוק את אותו מוצר בבאזר שטראוס בשקל תשעים. ואם יש דבר שחשוב לכולנו, הישראלים, לא פחות מאשר הכסף, זה שרק לא נצא פריירים.
