רבים אם כי כנראה לא מספיק רבים חקרו ובדקו מה קרה לציונות הדתית לאורך השנים. מדברים הרבה על מוסדות החינוך בהם הציונות הדתית מתפארת. דור הכיפות הסרוגות- בני עקיבא ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר. מדברים על "הדתה" שעושים בצבא. על מהפכת המכינות הקדם צבאיות ששלחה את בניה "לכבוש" את הצבא. אורי אורבך ז"ל ששלח את טובי בנינו לתקשורת. לאורך כל הדרך התקיים לו במקביל ציר נוסף קטן בכמותו אך חדור באמונתו-אנשי גוש אמונים, מתיישבי סבסטיה ובית הדסה, מקימי הישיבות הגבוהות ותלמודי התורה. זרם זה היה נכנס ויוצא חליפות לתוך המפד"ל ההסטורית ומחוצה לה. מצ"ד, התחיה וממשיכיהם באיחוד הלאומי. זרם זה היה בעל מוטיבציה גבוהה לעשות, אידיאולוגיה מגובשת להפליא, אך מעולם לא הצליח להבקיע ולפרוץ למיינסטרים של הציונות הדתית, לאנשי המרכז בגוש דן, לאנשי הפריפריה החברתית והגאוגרפית. בשל כך כמותו נשארה קטנה ובשל כך גם יכולותיו הפוליטיות היו מוגבלות ביותר. תמיד עסקני המפלגה עשו טובה לחנן פורת ודומיו ודאגו להם לייצוג כמו שדואגים לייצוג של מזרחי או אישה כיום. השיא הגיע- בתקופתו של בנט. האיחוד הלאומי שימשו כילד כאפות של הבית היהודי. שיחקו איתם במו"מ על מיזוג קדנציה שלמה. ברצותם מקדמים ברצותם מעכבים. שלחו את אורי אריאל לטפל בכפרות בפירות ובפרות בזמן שאנשי הבית היהודי משנים מציאות בחינוך ובמשפטים. אולם מתחת לראדר זה התרחש. אנשי פ"ת וגבעת שמואל שלחו את ילדיהם לחינוך יוקרתי איכותי ודתי יותר ממה שהם זכו לו בעצמם. הגדיים נעשו תיישים, גדלו להם ילדים רבנים והרבנים הקימו ישיבות ותלמודי תורה. והפוליטיקה עדיין תקועה. פעם ראשונה בעטו בממסד המפדלניקי בהובלתו של בנט אבל זה ממש לא הכוון אליו הדור החדש כיוון, אע"פ שגם הוא וגם רבניו ממש התבלבלו גם בעצמם. ואז זה קרה והחל לקרום עור וגידים, באיחוד הלאומי צמחה הנהגה חדשה בחסות הדור הותיק. האיחוד הלאומי עשה לעצמו טרנספורמציה, השיל את עורו והושיב בראש את בצלאל סמוטריץ שהביא קבלות ועבודה פרלמנטרית מעולה. אבל עדיין בציבוריות הכללית הכל היה במעטה של בנט המנהיג הכריזמתי, המוביל של הבית היהודי שאף אחד כמעט מחברי הכנסת הנוכחיים לא העז לצאת כנגדו, כמעט אף אחד- כי סמוטריץ' כן העז. פתאום בבת אחת הכל קרס בנט הלך, שקד הלכה, מה נשאר? בוקה ומבולקה. זה המקום שבו החלה להתברר מנהיגותו של בצלאל. פתאום התגלה שהאיחוד הלאומי כבר אינו זרם צדדי, ילד כאפות שצריך לקבל ייצוג משוריין. פתאום התגלה שאין פה הנהגה חוץ מבאיחוד הלאומי, פתאום התגלה שגם במיינסטרים אוהבים ושמחים בזרם האידאולוגי והחדור להט הזה. נכון ,הדרך להתבגרותו של האיחוד הלאומי כאח הבוגר והאחראי בציבוריות עוד ארוכה. נכון, משום מה, המהפכה שעברה עלינו בכל הגזרות לא הצליחה לגדל סוללה שלמה של פוליטיקאים מוכשרים. נכון הציבור רוצה לראות אחדות. הציבור רוצה לראות כיפות בכל מיני גדלים. הבית היהודי הצליח למקסם את היכולות שלו ברשימה שבחרו הועדה ובמרכז. אבל מאזן הכוחות השתנה בחודשיים האחרונים לבלי הכר וזה דורש טרנספורמציה פנים מגזרית. הציבור בשל להנהגה חדורת אידאולוגיה תורנית צרופה ולאו דווקא לעסקני המפד"ל המיתולוגים. הציבור בשל להנהגה מהפכנית, רעננה ולאו דווקא ממסדית פרופר. הציבור בשל לחשב מסלול מחדש. איך זה יקרה בלי לשכוח להעלות על הרכב כמובן גם את בעלי הניסיון והראייה ארוכת השנים? איך זה יקרה עם חיבורים לגוונים השונים-גם החרדים האפורים? איך זה יקרה מבלי לבעוט באח הישן והטוב שזכויותיו לאורך השנים רבות? איך זה יקרה גם בתוככי הקודש פנימה- בעולם הרבני המוביל ומגבה את הפוליטיקאים לאורך השנים? לכל זה דרושה סיעתא דשמיא עצומה.
