אני בטח לא היחיד שחשב על הרעיון, אבל הנה הוא. עולה מהסקרים שיש כמה מפלגות ימין שלא יעברו את אחוז החסימה. עשרות אלפי קולות ימין ילכו לאיבוד ושלטון הימין-ליכוד, עלול גם ללכת לאיבוד. הצעד המתבקש עם התזמון המתאים ברור למדי. האחריות הלאומית מחייבת שראשי מפלגות הללו יערכו, כל אחד בנפרד, מסיבת עיתונאים כדי להודיע על פרישה מהבחירות, עם קריאה שהמצביעים שלהם יעברו להצביע ליכוד. אין מקום לאגו, יש מקום רק להחלטה נכונה. בעוד כשבוע יתחיל המצעד. אביגדור ליברמן ייקח אחריות, ידבר למיקרופון, ויקרא לתומכיו להצביע ליכוד. המצעד ייצא לדרך. אורלי לוי-אבוקסיס תכנס מסיבת עיתונאים ותודיע על פרישה, עם קריאה שתומכיה יצביעו ליכוד. אלי ישי יצעד גם במצעד כמה ימים לאחר מכן עם הודעה שהוא פורש, ומבקש מתומכיו להצביע ליכוד. ממשה פייגלין אין לצפות שיבחר בדרך הזאת. אבל די עם מעשה נכון של ליברמן, לוי וישי כדי להוסיף מנדטים לליכוד ולהטות את הסקרים ותוצאות הבחירות בכיוון הימין הלאומי. יש לזכור שני דברים בקשר לבחירות. אחד, מצעד האלופים של גנץ ושותפיו בנוי על דימוי, שאין לו קבלות בזירה הפוליטית. שבענו מאלופים כראש ממשלה – כמו רבין שהמיט אסון עלינו ב-1993 וברק שכמעט המיט עוד אסון עלינו ב-2000. האלופים הם ראויים לכל האמון והערכה רק כשהם בצבא. ודבר שני, תשע שנות ממשלות נתניהו האחרונות הצטיינו באחריות לאומית, בלי נסיגות הרות אסון ובלי זעזועים מדיניים הרסניים. נכון אמר ביבי בתיאור של "הראש מדיני" של השמאל: "לא פינית לא עשית". שגעון. עם תחושת וויתור וטובת הכלל יוכלו הפורשים לייצר אווירת "לקפוץ על העגלה" (bandwagon effect) כשהיא דוהרת אל קו הסיום המיוחל.