האלוף במיל' גרשון הכהן התייחס לפני כחודש לדברי ראש המוסד לשעבר שבתי שביט, חבר ועדת ההיגוי של "מפקדים למען ביטחון ישראל", ואמר: "בכיר לשעבר במערכת הביטחון שמצדד בהיפרדות נוספת מהפלסטינים כי יש ערכים חשובים מאדמה, ברור שהוא מבטא את השקפת עולמו" ולא את דעתו המקצועית. קביעה תמוהה משהו, המעוררת את השאלה איך החלוקה בין "השקפת עולם" לבין "דעה מקצועית" בעמדותיו של הכהן. למזער ניתן לקבוע שעמדותיו של שביט נתמכות ע"י 285 אלופים במיל, ומקביליהם בשב"כ, במוסד ובמשטרה, אשר כל אחד מהם (כמו הכהן) שירת עשרות שנים, וניסיונם הביטחוני – בשטח ובניהול מערכות הביטחון – מצטבר לכדי כ-9000 שנה... נראה שהאחד – הכהן – מקצוען, בעוד המאות הם חובבנים המבטאים משאלות לב בלבד. ולגופו של עניין: המסקנה שהיפרדות מהפלסטינים חיונית לביטחון ישראל ולעתידה כמדינה יהודית ודמוקרטית, והמסקנה המשלימה, שסיפוח השטחים על מיליוני תושביהם הפלסטינים יסכן את המפעל הציוני על הגנתו לחמנו – הכהן ואנחנו שכם אל שכם -- אינה ביטוי להשקפת עולם זו או אחרת (ולא כל מאות חברי ה"מפקדים" מחזיקים בתפיסת עולם אחת, ומעולם לא תהינו באשר לנטיות ליבם). היא תוצר ניתוח מעמיק ויסודי של הזירה, בחינת האיומים, ההזדמנויות והחלופות לפעולה, והערכת השפעתם על מכלול מרכיבי הביטחון הלאומי. היא תוצר ניתוח הנשען על מאגר הידע והניסיון הביטחוני הגדול ביותר במדינת ישראל (למעט יורשינו המכהנים היום במגוון הזרועות והתפקידים). תכנית 'ביטחון תחילה', אותה פרסמנו לפני שנתיים, הוצגה לראש הממשלה ולמערכת הביטחון, והיא זמינה לציבור, הנה תכנית לארגון מחדש של המרחב שבין גדר הביטחון לירדן שם חיים מיליוני פלסטינים שאינם הולכים לשום מקום. מטרתה למנוע היווצרות מדינה אחת יהודית-ערבית, בין הים לירדן ולייצר תנאים לשדרוג ביטחון ישראל עד בוא הסדר. הביטחון הוא אבן היסוד של התכנית אך יש בה גם מגוון צעדים אזרחיים-כלכליים ומדיניים אשר במשולב עם הצעדים הביטחוניים המפורטים בה יגבירו יציבות, יצמצמו חיכוך, ויתרמו לביטחון. בניגוד מוחלט לטענות הכהן, תכניתנו פוסלת שני מרכיבים מתכנית ההתנתקות מעזה: אין בה שינוי בפריסת צה"ל הנוכחית ובחופש הפעולה שלו ושל השב"כ, ואין גם פינוי כפוי של יישוב או מתיישב. קשה להבין איך מי שטרח לקרוא את תכניתנו הגיע למסקנה הפוכה. מסמך משלים ל"ביטחון תחילה", שפורסם תחת הכותרת "חיזוק היציבות והביטחון בגדה המערבית" יכול להשכיל את האלוף הכהן וכל קורא מעמיק בדרכים המעשיות לקידום היפרדות אזרחית מהפלסטינים מבלי לפנות יישוב, מתיישב או חייל. לבסוף, מומלץ להכהן לעיין גם במסמך שפרסמנו בספטמבר השנה: "מהלכי סיפוח ביו"ש-השלכות" המציג תמצית של המחקר הנרחב והמעמיק ביותר שנעשה בישראל בנושא זה. גם מחקר זה, שארך שנה ובוצע ע"י עשרות מחברי התנועה ובהשתתפות בכירי הכלכלנים בישראל כמו גם מומחים לחברה הישראלית ולדין הישראלי והבינלאומי, הוצג בפני הצמרת המדינית והביטחונית וזמין לציבור. מנותחים בו באופן מקצועי וללא פניות, השלכות חקיקת סיפוח חלקי ('רק' שטחי C) או מלא, ההידרדרות הבלתי נמנעת מסיפוח חלקי לצורך להשתלט על כל השטח ולנהל (ולממן) את מיליוני תושביו הפלסטינים, ללא אסטרטגיית היחלצות. חלקו האחרון של המחקר בוחן את מגוון ההשלכות: חלום הבלהות הביטחוני שייווצר, העול הכלכלי הבלתי נתפס, כמו גם ההשלכות המדיניות, המשפטיות והחברתיות של הסיפוח. כבר התרגלנו לכך שהדיון הציבורי רדוד ומנותק מעובדות ועדיין קיימת צפייה שאלוף בצה"ל וחוקר במכון למחקרים אסטרטגיים יילמד את העובדות בטרם יטיח ביקורת מופרכת. וכדי לסיים ברוח טובה, אני מבקש להסכים עם טענתו של הכהן שיש להטיל ספק בכל קביעה מקצועית ולהצטרף לקריאתו שהציבור יתבע דיון ביקורתי פתוח בהערכות והמלצות שמספקים מומחים. זאת הסיבה שביקשנו מראש הממשלה להנחות את המטה לביטחון לאומי לבחון את ניתוחינו והמלצותינו, ומאותה סיבה יצאנו למסע ציבורי האמור לעורר דיון ביקורתי, פתוח ונוקב ברעיונות הסיפוח המלא, החלקי או הזוחל שיביאו למיטב הערכתנו לסופה של המדינה היהודית.
