נפלאות ומשונות דרכיה של הפוליטיקה והבחירות הקרבות מביאות עמן את ההפתעות החדשות. ברור שחזרתו לחיים של אהוד ברק, מנערת את המערכת מתנומתה. אם חשבנו שמפלגת כחול- לבן (אגב, אין מגבלה על שימוש בצבעי הדגל הכלל לאומי? מעניין מאוד מה דעת מתנגדי חוק הלאום על כך. כולל הציבור הערבי) תסעיר את המים השקטים, בא הברק ויצר מערבולת ברעש גדול. יחד עם כל ה"אידיוטים השימושיים" שגרר עמו. עם זאת, נראה שביבי צריך לשלוח לו זר פרחים גדול. מכמה סיבות: ברק הבריח את הבוחרים הערבים מהצבעה למר"צ. (זר נוסף לברק מהמפלגה הערבית) הוא מיקם את האלוף "מזהה התהליכים" במפלגה שניסה להתנער מאידיאולוגיה משותפת עמה. משמע, המרצע יצא מן השק. מהלכיו המבולבלים של "המחנך" (כפי שהוגדר אז, ביום הזיכרון לשואה) מעלים הרהורים נוגים על מינוי בכירים בצה"ל. אהוד זיהה, את עצמו ואת הבאים אתו, כשייכים לאופוזיציה כנגד הכוחות הבונים את המדינה. ואף תחושה של חבירה לכאלה שתומכים בחרמות על המדינה ובגרירתה למשפט האויבים. ממש כואב לראות לאן הגיעו אישים שהיו בעמדות בכירות במדינה. מעל הכול, ברמה האישית, הוא עורר סימני שאלה גדולים באשר ליושרה שלו ושל חבריו. ברגע שהפציע למערכת הפוליטית נחשפו חומרים שונים וחברויות, המטילים צל כבד על הרכוש הרב שיש ברשותו ודרך השגתו. וגם על קשריו החברתיים עם גורמים המואשמים באשמות כבדות. אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. זה נראה יותר כמו פיל בחנות חרסינה. קל להבין מדוע הוא מדגיש את הצל"שים שקיבל בימיו כלוחם, ולא את מעשיו כרמטכ"ל וראש ממשלה, או כשר ביטחון תחת ביבי. ועוד מלה על הרמה הציבורית. אנשי שמאל, בכללם מרצ הקיצונית, אינם חדלים לתקוף את ביבי לגבי החשדות התלויים מעל ראשו. וכל הטהרנים דורשים את התפטרותו בגינם. אף שהחוק אינו דורש זאת. והנה, הם חוברים לאדם שיש שאלות כבדות התלויות מעליו. מי שנכווה ברותחין אמור להיזהר אפילו בצוננין. ובוודאי להיכנס לספקות מיותרים. אל נשכח את הפיצול שגרם בשמאל. על הרווחים האפשריים לליכוד. במסע הרכש של ברק, אי אפשר להתעלם מרכישתה של זו שהתמודדה על ראשות מפלגת העבודה והפסידה. בו במקום יצאה בהצהרה פומבית שהיא נשארת שם. ותוך יומיים עשתה פליק פלאק, והופיעה בדמות דמוקרטית, במפלגה הנושאת שם זה. אז, יש לנו עוד פוליטיקאית שהמלה שלה אינה מלה. אוי לדמוקרטיה שהמנפנפים בשמה, מתנהגים כך. ובהקשר הזה "מופע האימים" של ח"כ שפיר בוועדת הבחירות הוא בושה למוסד הזה. מעבר לתינוקיות וחוסר ההתחשבות באחרים, היה שם ביזוי יו"ר הועדה, שהוא שופט בכיר בבית המשפט העליון. ולא ראינו את חברי הדמוקרטית, החרדים- לכאורה- על כל מה שנראה להם כפגיעונת בבית המשפט, קוראים לנציגתם להירגע. מופע משפיל ומבייש. גם אותם. נראה שהתנהגות התקשורת ואף של המשטרה והפרקליטות - כלפי ברק מבליטות את טענותיו של ביבי על הפלייתו שלו לרעה. ובהנחה שהציבור אינו מטומטם, תרם ברק למעמדו המשופר של ראש הממשלה בעיני הבוחרים. לסיכום, סיכוי טוב שדווקא שנאתו המופגנת של ברק, תביא מנדטים חשובים לביבי.
