השבוע התרחשו במקביל שני אירועים מכוננים שהיו צריכים להביא למרד של נשים ולהט"בים בארגונים שמתיימרים לדבר בשמם. האירוע האחד הוא החרמת אירוע ההתרמה של הרב פירר על ידי פמיניסטיות רדיקליות. הרב פירר, שהקים ארגון חסד שעזר לכמיליון אזרחים במדינה, נשים וגברים, יהודים וערבים, ילדים וזקנים, חטף מתקפה על ידי ג'יהאד פמיניסטי בטענות שהדרת נשים זה מוביל לרצח נשים. ההגיון הפמיניסטי טוען שכל הגברים הם מדכאים וכל הנשים הן מדוכאות וצריך לסייע להן להשתחרר מפטריארכיה הגברית שכובלת אותן בכל תחום בחיים. דיכוי, כך הן טוענות, מוביל לרצח, ולכן יש לעצור אותו בכל שלב, גם אם זה בא על חשבון אורח החיים הדתי, שהוא עצמו לשיטתן גם מדכא שכן הפטריארכיה של התורה שבעל פה עוצבה על ידי בית חז"ל ואל-הגברים שלא נתנו ביטוי לפן הנשי המכיל. אגב, ישראל היא אחת המדינות הבטוחות בעולם לנשים (מקום שמיני על פי דו"ח NWW שפורסם ב2018), זה לא מונע מארגוני פייק ניוז כמו ויצ"ו לצאת בקמפיינים שלכל אשה בישראל נשקפת סכנת חיים מצד בן זוגה. גם ארגוני הנשים הדתיות לא התערבו בסערת הרב פירר לטובתו, למרות שהן אמורות לייצג את ההלכה, הן בחרו לשתוק מול מקהלת הבריונים שתוקפים את הרב פירר. מסתבר ש'פמיניזם דתי' זה אוקסימורון צבוע. לאט לאט מתברר שאין כאן ייצוג של הנשים במרחב הציבורי, שהרי נשים רבות, ביניהם זמרות חילוניות תמכו ברצונו של הרב פירר לכבד את אורח חייו הדתי, ולא כמו ששדולות שמתיימרות לדבר בשם 50% מהאוכלוסיה , צעקו "דיכוי נשים". נחשף לעיני הציבור שאין כאן עמותות פמיניסטיות אלא אליטה פמיניסטית שמדבר בשם הרוב אך בפועל מייצגת ציבור צעקני רדיקלי. הסופרת גלית דיסטל אטבריאן קראה בדף הפייסבוק שלה "אני אישה יהודיה ולכן אני מצהירה בזאת שאני לא מוכנה שישתמשו במגדר שלי כדי להילחם בדת שלי יותר. חפשו במקום אחר אבל רדו ממני, אתם לא מייצגים אותי בשום צורה ולא נלחמים עבורי בשום צורה, אני חיה עם הדת שלי בשלום, תודה" וקראה לציבור הנשים שמדוכאות על ידי הג'יהאד הפמיניסטי "לא ירחק היום בו נשים תצעדנה ברחובות כדי להילחם בפמיניזם שמדכא את זכויותיהן". האירוע השני היה החרמתו של שר המשפטים אמיר אוחנה. השר אוחנה כידוע הוא הומוסקסואל מוצהר, וברגע שנבחר לממשלה, כל ארגוני הלהט"ב הוציאו הודעת תמיכה על שבירת תקרת הזכוכית, על כך שסוף סוף יש 'מישהו משלהם' שיביא את פוליטיקת זהויות וזכויות הלהט"ב לכנסת. כל פעם שמישהו תקף אותו מיד הם נזעקו לגונן עליו בשם ההומופוביה ושאסור לתקוף להט"בים כי הם מדוכאים. והנה השבוע, השר אוחנה עשה מעשה שעזר לראש הממשלה השנוא על ידי ארגוני הלהט"ב, והם החליטו להפקיר אותו לכרישי התקשורת. הקשר נשבר, אוחנה הוא כבר לא להט"ב מדוכא, האליטה הלהט"בית החליטה לזרוק אותו מהמועדון, בן לילה אחד הוא הפך ממדוכא למדכא, ואף להט"בים קראו ברשת החברתית לחשוף רומנים שהיו לו עם גברים. ומארגוני אליטת הלהט"ב- דממה. צריכה לצאת אחת ולתמיד קריאה ציבורית של נשים ולהט"בים, שהאליטות שמתיימרות לדבר בשמם אינה מייצגת אותם, מדובר במיעוט צעקני ורדיקלי שמדבר בשם הרוב ומנסה לייצג דעת קהל שאינה שייכת לו. מיעוט זה אינו חפץ לגונן על חלשים, אלא להשתמש בהם לצרכים פוליטיים. גם שרי הממשלה ובכירי הצבא והמשטרה צריכים לנתק מגע מאותן אליטות רדיקליות שאינן מייצגות את הציבור. רק כך נגיע לחברה בריאה ושפויה שפועלת לטובת החלשים באמת.
