הסנגור הצבאי הראשי, אל"מ רן כהן, תקף לאחרונה את הטיפול החריף של צה"ל בנושא הטרדות מיניות: "מפקדים שהקדישו את כל חייהם למערכת הצבאית מוצאים את עצמם בסכנת פיטורים ואבדון כלכלי גם בשל תלונות על מעשים מינוריים למדי וגם בגין יחסים בהסכמה". אל"מ כהן צודק בכך שצריך להיזהר מאוד ממשפטי שדה ומחריצת דין מהירה. כששומעים סיפור על פגיעה מינית האינסטינקט הטבעי של כל אדם ערכי הוא להאשים ולהעניש מיד את האדם שמתלוננים נגדו, אינסטינקט טבעי אך מסוכן מאוד שפגע פעמים רבות בחפים מפשע. "הוו מתונים בדין", הזהירו אותנו אנשי כנסת הגדולה. ולמרות זאת הצבא צודק לגמרי. המדיניות החד משמעית שהנחיל הרמטכ"ל הקודם שאסרה בצורה גורפת כל קשר שהוא בין מפקד לפקודה (או הפוך) היא משמעותית וחשובה מאין כמותה. נכון שמקשרים כאלו התפתחו במשך השנים גם קשרים בריאים, שהובילו לבניית משפחות טובות ומאושרות, אבל מקשרים אלו התפתחה גם אווירה מעוותת ומשחיתה. צבא חפץ חיים, חייב לשמור על טוהר מחנהו. 'כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת... פן יראה בך ערוות דבר ושב מאחוריך'. מאז ומתמיד היה נכון להקפיד על נורמות ערכיות ומוסריות אלו, והשילוב הגובר של נשים בתפקידים רבים ומגוונים רק מעצים צורך זה. מלחמתו של צה"ל בתרבות בעייתית זו ראויה לכל שבח. הערכה מיוחדת מגיעה לאל"מ ד., מפקד שייטת 13. במשך שנים ארוכות שררו נורמות חברתיות פסולות ביחידה, שבאו לידי ביטוי חריף במעשיו החמורים של מפקד השייטת לשעבר - ש.א. , שנחשפו לאחרונה באמצעי התקשורת. מעשים שעליהם ידעה המערכת ושתקה. ההנחיה החמורה של המפקד הנוכחי, אל"מ ד. לאנשי השייטת, "לא נקבל קשר מכל סוג עם חיילות – אפס סובלנות למי שיחרוג מהקוד האתי", היא בשורה טובה לכל מי שעתידו הערכי של צה"ל יקר לו.
