כשראיתי אותך לראשונה ריחפתי.
נגעתי לא נגעתי בקסם
מלא
באור,
צלילים.
בדיבור אחד גרמת
לאושר, תמידי
סוחף.
ובמחלתך נאבקת
עד כלות
אותה תמימות.
ואותו זיכרון ישן,
מימי הילדות הראשונים,
זיכרון של אז
אוהבים
לא יתמוגג לעולם
וכשיתפוגג יוסר הקסם
מעלינו ונחזור להיות
שקועים במלחמה
בבדידות
וגם כשידמה לי פתאום,
שהינך כבר לא איתי
אשיר לך
את שירם של
הפרחים.
שירם של האוהבים
עד כלות
אותה דממה
כובשת
שנכנסה ויצאה
במשב רוח
אחד. נדם.
וכשאותו זיכרון ישן,
מימי הילדות הראשונים,
יתפוגג, יוסר גם הקסם
מעלי
וכשימות. גם אני איתו.
תגובות
{אנשים טובים חולפים לידנו בלי סוף רק להבליח לרגע וחצי,
אם היינו יודעים לשים לב לכל אחד כזה..}
השיר לא עד כדי כך עמוק.
אבל יש בו לכל שורה המון משמעויות נסתרות שמובילות לרעיון המרכזי המופשט...
תנסה שוב[=
(די אבדתי את הדמעות שלי לתקופה הזאת)