ובימים ההם,
כשסערה שורפת את השדות
ואת ליבי,
אבד הקול.
הקול המדריך אותי,
עוגני,
בו נאחזתי
כדי לא להישרף
עם השדות.
והימים.
ימי סערה באו עלינו
באמצע הקציר.
גשם זלעפות ניתך
על גבות חשופים
של קוצרים.
באמצע הקציר.
והקול.
הקול אבד.
ורק עתה
אני יודעת
כמה יקר הוא היה.
וסערה.
ולהבה.
ושדות.
וקוצרים.
ולב שבור.
וקול.
וקול.
וקול.
אובד לנצח.
תגובות
בע"|ה
את יודעת לגעת.