מי ידע סודות לב שבור,
אני שואלת,
מביטה באלה שלא.
שבמרוצת החיים
הלוך ושוב,
שוּב ולך,
כבר שכחו.
מי ידע סודות לב שבור,
אני תוהה,
משקיפה אל אוטוסטרדת החיים.
שם לא פעם
מתרחשות תאונות
ואין מושיט יד.
[כי להיות ישראלים כבר שכחנו.]
מי ידע סודות לב שבור,
אני מהרהרת,
ומחפשת בנרות שכבר אינם עוזרים.
גם מקל של עץ
כבר חלש אורו
מלמצוא את התשובה.
שכבר אינה קסומה---
ואולי
בלב שבור
כבר אין סודות,
כבר נזלו בין הסדקים
וחלחלו באדמה.
ושם הם שמורים
עד שהיא ואני
נהפוך לאחת
וישובו אליי.
ואז
אתקן לב שבור.
ואדע סודותיו.
תגובות
בס"ד
כתוב יפה, את הסוגריים לא ממש הבנתי.
והבית האחרון- תותחי! ממש העלה את השיר.
[כי להיות ישראלים כבר שכחנו.]
בדיחה על ישראלים, שהם סקרנים וחסרי בושה- וגם אכפתים ודואגים, "בחו"ל אתה יכול למות באמצע הרחוב ולאף אחד לא אכפת".
בס"ד
פעם בשנות השבעים באמת כשתייר יהודי בפרט ותייר אם אני לא טועה בכלל היה מגיע לישראל ומתרשם מכמה אכפת לאנשים אחד מהשני עד לרמה לפעמים של אבסורדיות וכבר שלא נעים כמה שואלים וכמה מנסים לדחוף עזרה או סתם התענינות. זה היה באמת הרבה פעם, היום זה כבר לא קיים באמת. לא כמו פעם.
למה לתקן לב שבור?
עדיף לו שתמיד יהיה שבור וישאף להיות שלם, שידע שהוא שבור ויש לאן להתקדם.
עדיף לראות סולם עקום ותמיד להיזהר מאשר להשתמש בישר ולהיות שאנן.
אני חושב שבמעט מילים לזה התכוון הרבי מקאצק באחת מאמרותיו.
יעקב.
בלב שבור
כבר אין סודות,
כבר נזלו בין הסדקים
וחלחלו באדמה.
ושם הם שמורים
עד שהיא ואני
נהפוך לאחת
וישובו אליי.
ואז
אתקן לב שבור.
ואדע סודותיו.
לתקן לב שבור, כך לפי הבנתי, זה בלתי אפשרי. רק המוות ["עד שהיא ואני נהפוך לאחת"] יכול לאחות את השברים.
זה הכל.
[זה הרבה]
כדי לדעת באופן הכי ברור שאין כיוון דו משמעי לדברים.
אחרת לא היה טעם בהבאתם לראשונה.
מדהימה כרגיל.
כל הכבוד לך ילדה=)
השיר הזה אחרי הכל ולפני הכל בנוי הייטב אבל אין בו יופי וקסם.
לא כי הוא לא טוב, ורחוק מכך זהו התוכן שהופך את היופי לדבר די אכזרי.
אז קשה לי להתבטא על השיר שהוא יפה או מקסים.
[מציאות אמרנו?]
[ואם קראת פעמיים תיזכרי במושג שלוש מראות משתקפות.]
מוזמן לתמצת.
לא אקבל אותו.
בס"ד.
כלומר- מה בדיוק. ראיתי את המושג. אבל אני לא זוכרת איפה הוא מופיע.
כשקשה לנו לחמיא לעצמנו-
קשה לנו לקבל מחמאות ואף קשה לנו להחמיא לאחרים.
אלו הן שלוש 'מראות' בתוך הנפש שלנו, שבהן משתקפות זו מול זו מערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם הזולת.
המראה הראשונה היא הדרך שבה אנו מתייחסים לעצמנו ומעריכים את מי שהננו.
המראה השניה היא הכשרון שלנו לספוג את יחס הסביבה כלפינו ולהפנימו, להוקיר יחס חיובי ואוהב ולקבל ביקורת בבגרות.
המראה השלישית היא יכולתנו להשיב יחס חם לסובבים אותנו, המידה שבה אנו מגלים כלפיהם חיבה ומעריכים אותם בגלוי.
שלוש המראות הן שלוש השתקפויות של כח האהבה והאמון שבנו.
|אני, עייפה|
אני לא שותפה למה שהלך כאן ובכלל לא קראתי אתכם בעיון. פשוט העתקתי את מה שיעקב רצה שתראי.
[מסעדות זה יקר בימינו לפשוטי עם |תמיכה|]
כל מה שניסיתי זה לתת תשובת משקל לתגובה הזו:
"מספיקה לי ביקורת עניינית ויבשה, בלי כל הליטופים והפוצי מוצי מסביב."
די..אפשר לשחות פה..
ולמען ה', זה אפילו לא עמוק...
זה פשוט קשור לפה, אז הם דיברו על זה...
[אין פה חלילה שום דבר אישי.]
איך מעלים יצירה ?
כתוב שם איפשהו 'יצירה חדשה'.
תלחץ על זה וב"הצלחה...