מחבוא- סנריו

פורסם בתאריך י"ט בתמוז תשס"ח, 22.7.2008

 

שֶׁמֶשׁ מכוסה
בְּעָנָן של זיכרון
וְחִיּוּךְ קוֹרֵן.

תגובות

י"ט בתמוז תשס"ח, 15:57
יפה. י הסהר האיתן י
י"ט בתמוז תשס"ח, 16:31
יפה י ההיא מהחוף י

הרעיון חוזר על עצמו בשתי השורות הראשונות,  אבל סה"כ סבבה.

משו שממש הציק לי זה למה לכל הרוחות לא הלכת למלון לבדוק איך מנקדים את המילה המסכנה הזאת?

הורס את השיר וחבל.

י"ט בתמוז תשס"ח, 20:51
מְכֻסָּה. י אנונימי י

אפשר רק ביקורת בונה? כי אהבה, געגוע, הערכה ושמחה קצת קשה להעביר למעט מילים.

~~~

יש לך כאן פעמיים: מכוסה ומסתתרת. וברור שעדיף מכוסה, את יודעת את זה. תשתמשי בהברות של ה"מסתתרת" כדי לחדד את השיר.

החיוך הקורן יפה ומתאים במשמעותו, לא מתאים למבנה של השיר. התמונה כאן לא מאוחדת מספיק, כי השמש למעלה בשמים והאדם למטה באדמה, וקצת קשה לערבב את שניהם לתמונה קפואה בהווה. שוב, הרעיון נכון. אני אפילו מרגישה שההבעה שלו צריכה להיות בשיר הייקו או סנריו, אבל יהיה צריך לעבוד על זה שיתאים מבחינת החוקיות, ולא רק המבנה החיצוני.

~~~

סחתיין. תמשיכי, יקירתי.

כ"א בתמוז תשס"ח, 11:18
שיניתי. י בת שמש י    הודעה אחרונה
מקווה שזה מביע יותר עכשיו.