לא לקריאה לחולי לב ולנשים בהריון.
נא לא לדאוג
הכאב הזה שנובט בתוכך,
מגיע מבחוץ בפינת רחוב חשוכה
נמהר
ונגמר
בתשוקה רגעית,
ליל ירח מלא אבל חושך לך
בפנים.
הסוד הזה ששמור בתוכך,
וממשיך לנבוט
ולגדול
ותכף לא תוכלי להסתיר,
הסוד הזה בתוכך,
שאוכל אותך
מבפנים.
הזיכרון הזה שמטריד בתוכך,
של יד מטונפת וחיוך מרושע
שעובר
וחוזר
בטירוף רגעי,
את כבר לא יכולה להסתיר וזה כואב
בפנים.
הסוד הזה שמתגלה,
ורופאים
וחלוקים לבנים
וחיוך של אנשים שלא מבינים
וכבר אין שום דבר שאוכל
את תוכך.
הזיכרון הזה שנשאר איתך,
כבר לא ילדה וכבר לא תמימה,
וכל שאת יודעת הוא
שאין כלום
בתוכך.
תגובות
ניתן לחוש שהשיר מגיע מעימקיי ליבך!
ברכות והצלחות!
[נחמד. קצת לא משו, אבל כהרגלי, אני לא ממש טוב בלדעת מה מפריע, לי, אז נסתפק בלומר שזה קצת לא משו.]