פורסם בתאריך י"ט באב תשס"ח, 20.8.2008
מול אותה חומה בצורה
תחת שמיים עם ירח אדום
נופל. נעלם.
טהור.
מול אורות מנצנצים בפינות העתיקות
מעל עיר של קברים.
כשעמדת. צמודה לגדר
ושערך השחור כפחם מתנפנף ברוח,
הסתכלת באוויר.
אבל ליבך היה שם
באותו קבר מבודד מכולם.
טרי מכולם. קצר מכולם.
וכשירדת במדרגות ועברת
מחלקת נופלי תש"ח
לחלקת נופלי תשס"ח.
אדר תשס"ח.
נעצר האוויר.
רק קולות התפילה מן הקיר הישן
מחיות את נפשך.
בערב אותו צום
על אש החורבן
בער ליבך, אך לא העלה עשן.
וכמו הירח,
האדמת.
נפלת ממני
ואז עלית. רחוקה מאיי פעם,
שקועה באהבתך הישנה- חדשה.
רק בקשה קטנה לי אלייך-
כשליבך יהיה אי שם, קבור בתוך שפתיו הלוחשות לך,
אנא- זכרי שגם אני הייתי איתך בין קוצי הוורדים.
תגובות
כנראה שמישהו אחר תפס את מקומי ולא הרגשתי בזאת כ"כ חזק עד עכשיו...
רק דבר אחד- "רק בקשה קטנה לי אליך"- אלייך.
יפה.
אז ככה, כשקראתי את השיר ראיתי למול עינית תמונות, חומה בצורה, אורות העיר העתיקה מנצנצים והרגשה תואמת.
אצלי זה אחד המדדים העיקריים לשיר, ובקטע הזה השיר הזה קיבל אצלי ציון מעולה.
מבחינת מהלך השיר לא הרגשתי "תקיעות" או מריחות, [אבל אני הקטן, לכי תדעי...] והשפה יפה וקולחת. מלאה כל מיני ביטויים שהם בעצם מעין חצי דימויים.
לתוכן ממש אני מפחד להגיב מחשש לחפירת יתר או להיפך, שטחיות.
יישר כח!
בס"ד
הצלחת להעביר.
תודה.
והאם אדר תשס"ח זה מה שאני חושב שזה.
[למרות שלזכרוני אדר המעובר האחרון גבה גם הוא קורבנות
בצומת גוש עציון, פיגוע דקירה.]
הדמויות הן חברה שלי וחבר שלה שלמד בישל"צ...
חשבתי לתת קצת רקע לשיר אז אני אנצל את הבמה-
בערב תשעה באב היה לנו סיור בהר הזיתים.
הגענו לחלקת נופלי תש"ח ובדיוק מתחתיה, עומד לו קבר בודד.
הקבר של נריה ז"ל שנהרג בטבח הנורא.
ואגב- באותו לילה היה ירח אדום.. וכשיש ירח אדום, כשהוא מגיע לשיא האודם המדהים, הוא שוקע ושוקע עד שהוא נעלם ופתאום מופיע במעלה השמיים... מחזה מרהיב [אשר יש אומרים שזהו הזמן הטוב ביותר לבקש משאלות(: ]
שבת שלום!