ובאו כולם לחזות במחזה
העולה
על במת כדור אש
ומים.
והנה מבעד לוילון הקלוע נצרים,
נפתח צוהר, מבט אל
העבר- - -
ופתאום איש בודד מחפש מנוחה
בליווי של מלכים ועמים.
פתע בקע של ים נפער
במסך של ערפל עכור.
והיה נשמע קול רעש
של גלות וגאולה וגלות
וגאולה,
וירושלים נצפת שם באופק.
אדמת סדקים מחכה לאלו
שבאו בראשונה ובשניה
ברביעית ובחמישית
גילו את ערכה ביהלומים ואבני הנחל
לא החליפוה.
ואחר כך בשעת בקשה ותחינה
נפתחו ידיים שחומות מאבק
נשק שניצת
במאורעות של עם [אכ]זר
ועוין.
שולחן ארוך עמד,
ומגילה נפתחה,
ונחתמה,
ושמחה שמלווה
בימים
של בכי ושכול.
וילון הנצרים שנסגר
והאורות שעימעמו
את פניהם המבויישים
של צופי המדינה,
כל אלו שבמחי יד
דמו לאיוושת הרוח
על פני אגמון
שהוצע למכירה.
ואמרו לי עכשיו
אם בדירת ארעי
נגור כל חיינו,
מי יספר את
קורותינו?!
תגובות