אזמינה לסעודתי אושפיזין עילאין
את חווה,
שנבראה לאדם עזר כנגדו.
ביקשה עשות המחווה
ועברה על דבר כבודו.
את שרה,
שבצחוקה הביאה המשכיות.
המעלימה כל מדון ושררה
ומשיבה קול נצחיות.
את רבקה,
שכל ראותה היא כמים.
כואבת איתנו כל בכי ונאקה
ומתפללת על גורלינו [ל]חיים.
את רחל,
המלאת כבוד וענווה.
בכיה לאלוקים מחלחל
גם לאחר שנרה כבה.
את לאה,
הבונה את בית ישראל.
אישה צדקת ונאה
כוחה נושק, פוגע אל.
את מרים,
אשר בתוף ומחול יצאה.
מגנה על עמה במרחבי ים
ובראשית רוח הקודש ניבאה.
את דבורה,
אשת חיל ולפידות.
לסיסרא לא השאירה ברירה
במלואה גדלות רוחנית ומידות.
***
השיר נכתב אחרי ויכוח על הדמויות המרכיבות את האושפיזין....
[מובן שאני טענתי והגנתי על שמנו הטוב ומחיתי על אי הכנסת דמות נשית לסדרה... כי הרי שלושה אבות וארבע אמהות זה שבעה.. לא?!]
תגובות
הייתי משנה את זה:
''את דבורה,
אשת חיל ולפידות.
לסיסרא לא השאירה ברירה
במלואה גדלות רוחנית ומידות.
''
וכותב ''לברק לא השאירה ברירה'' שהרי ברק לא שש אלי קרב...בכלל לא...(!)
וגם זה היה מוסיף לפמינסטיות שלך...|עוקצני|
אין לי טעם להתווכח... גם אני פמיניסט... (אני נגד נשים חסרות השכלה...)