"שוב יום אחד לפני מיתתך"
הלב פועם
מנסה בדפיקה אחרונה
ללגום עוד קצת מטעם החיים.
בנשימה מאומצת
מרגיש כל חלקיק של טוהר
חודר לנשמתו
מנסה להחיותה.
בנשימה מאומצת,
מנסה לתפוס עוד רגע אחד
לפני מיתה.
בין עולם של מעלה ובין עולם של מטה
שבעה רקיעים
באחד
תפילה קורעים לביטול הגזרה
ובשביעי
דיונים מתנהלים על רקע הוד, כבוד
וגבורה.
וכאשר על כף המאזניים עומד הוא האדם
ועוברים לפניו כל מעשיו
מבין הוא פתאום משמעות החיים
שלפני רגעים מספר נראו כה טבעיים.
חיל
ורעדה.
עוז
וענווה.
לחיים
ולמיתה.
אויר לנשימה,
אין מענה
חצי שעה לפני מיתה
נגזר- יחיה.
תגובות
באוירת הימים הנוראים עדיין.
ערב נעים.
זה נכתב על מקרה שקרה לי אישית.