בעז"ה.
רצפת פסיפס
מגוונת
בלעה את צעדיה.
היא ברחה מן הטירה
באישון לילה.
היא הלכה כסהרורית,
ובשמיים- ירח מלא.
איש לא עקב אחריה
אך היא המשיכה להביט
מעבר לכתפה,
כנרדפת.
פכפוך מים נשמע
בקרבת מקום.
היא עצמה עיניה כמתפללת,
ונבלעה באגם הקפוא
עליו שמעה
רק באגדות.
תגובות
זה שיר מיוחד.