שיש לבן,
כטוהר ליבך בחייך.
מכסים עפר, אבנים את גופך
אך נשמתך בשמי מרום.
שנה
מאז שהלכת
וכל אור שהופץ משלמותך הלך
איתך.
וישבת בשעותיך האחרונות,
וסביבך פמליה של מלאכים מבכים את גזר דינך,
נוגה של אלוקים זהרת.
ואת, רק מבעד ערפל שקוף - -
נגלת.
שנה.
וכל יום מתמעטים הזכרונות
הקולות והצלילים כבר כמעט ואינם.
ראי, הנה אני עומדת כאן.
חבויה בינות העצים המגנים על קברך.
לא מוחה בכיי, כי אם את דמעותייך
המבכות על עמך, משפחתך.
שנה. ואת אינך.
יהי זכרה ברוך
תגובות