שם ישבתי על סלע ההר,
משחררת מחשבות המתנפצות בנהר.
הירח הקטן מאיר בחשיכה
ונותן הרגשה יותר בטוחה,
הכוכבים הנוצצים בהילות מבריקות
משחררים אותך מכל המועקות,
ועץ התפוחים ליד השיח הקטן
משכיח ממך את תחושת הזמן.
הריח המשכר שממלא את כולך
מגביר את קצב פעימות ליבך,
גורם לך לשכוח את כל החטאים,
מטעין אותך מחדש להמשך החיים.
שולח קרן אור קטנה וחייכנית,
ולא נותן להרוס את כל מה שבנית...
תגובות
פעם או פעמיים החרוזים היו מאולצים.
סה"כ קטע מצוין.
:]
החרוזים נחמדים, בכמה מקומות הם הי נשמעים קצת מאולצים מידי. הייתי מציעה לחשוב על חלוקה לבתים, כדי שזה לא יהיה מסודר ככה ב"בלוק" אחד, שיכול קצת להרתיע את הקוראים. קוראים כאן מבין השורות המון תקוה וזה טוב. מאוד. מתאים להופיע על צ'ופרים ועל מכתבים של חיזוק, זה ממש נפלא.