היא היתה עצובה. אני זוכרת את זה.
והיא היתה דכאונית. תמיד רצתה להתאבד.
היא היתה יפה, אבל היה לה יופי עצוב כזה, של אישה מוכה,
והיו לה שפתיים שמתעקלות מטה.
היא לבשה בגדים עליזים, כאילו רצתה להסתיר את עצמה.
ואולי באמת רצתה.
היא היתה צינית, מתנשאת ומגעילה. היא היתה מרוחקת וקרה.
היא היתה לא מובנת, מלאת סודות.
היא היתה בטוחה שאיש לא אוהב אותה.
היא היתה כל הרע,
והיא נעלמת
היום.
תגובות
לקחתי לכל מיני כיוונים,
מעניין למה התכוונת את..
היא היתה כל הרע,
והיא נעלמת
היום.
יפה.
שכוייח
אין בן אדם שהוא כל הרע. זה יכול להשמע הגיוני אם היא חשבה שהיא כל הרע..
זה קצר ולדעתי ממש לא ממצה חסר פה פירוט רגשות,
יש פה רק תיאור לא מספק.
אבל זה כתוב יפה.