שירתה של בריאה

זהו שיר חדש ישן,

שיר של טעם וצבע ותמונה.

שיר של מים אדירים בנהרות,

שיר של אש זרה.

הבמה נוסקת,

המסך מתרומם,

ושאון הקהל המריע,

סוחף-מהפנט.

זהו שיר של עצבות,

שיר של שמחה,

שיר ממלא עולמים.

שיר של ציפור במעופה,

שירם של כפירים השואגים לטרף,

שירתם של דגים השוחים במים,

שירתה של בריאה.

המקהלה מוכנה,

התפאורה מנצנצת,

התזמורת מתכוננת,

רק המנצח נעלם.

אולי שכח?

אולי ברח?

אולי בפזמון יהיה נוכח?

שאלות רבות יש

ותשובות אין.

אך דבר אחד אני יודע,

שירתה של בריאה-לא מתנגנת מאליה.