חגב

בגינה קפץ לו חגב
קצת ירוק עם גוון צהבהב
קפץ, ריקד ודילג כאילו אין מחר.

הגבעולים הקיפוהו כחומות,
הפרחים כמגדלות,
והכל צמח, כאילו אין מחר.

הפרפרים עפו להם מלמעלה,
השמיים נראו ירוקים
מבעד לסבך הצמחייה,
אך בין רגע התקדרו.
וצבעם הפך שחור.

ולפתע, כמראה הבזק,
היא הופיעה במרום.
שש שרוכים שש שרוכים
לה מצדה האחד,
ומסטיקי תחתיתה מלאים את ההיכל.

החגב נס על נפשו,
כאילו אין מחר.
התחנן והתייפח כאילו אין מחר.
עד שבסוף נתגלתה לו האמת המרה-
שבאמת אין לו מחר.