כל בוקר הוא קם עם השעון המעורר
הולך לעבודה, חוזר הביתה
מסרב להתנתק ממטרתו בחיים
וילה, אישה, כלב ושני ילדים
יש משהו מוכר בבוקר הזה, בריח הזה של הקפה
נדמה כאילו היה ברגע זה רק אתמול או שלשום
חי במטפורה על מטפורה של קיום ותועלת
בנויות מהנאות חסרות כל תוחלת
היו לו חלומות גדולים כשהיה קטן
משהו על טייס, אסטרונאוט, אולי גנן?
הוא זוכר חלום על אביר עם מרצדס כסופה
מתעורר וחוזר לאותה הנקודה
עם השנים למד,
שאין ברגע הזה יותר ממה שיש בו,
שההיסטוריה נועדה לשכתב את עצמה
כדי להגדיר מחדש את רגע זה שאין בו יותר מעצמו
שרוצה לברוח, אבל פורש כנפיים וחוזר
חלילה לו מלהתערב, עושה סיבוב וחוזר
לאותה הנקודה
ראה את העתיד, או חי את העבר
שנא את אתמול בשביל לשפר את המחר
בעצם הוא מחליף את מודל הספינה הטרופה
זונח את חלום האביר עם המרצדס הכסופה
והולך לרכב כמו משיח, על חמור, אל המילניום הבא
תגובות
בעזהי"ת
נראה לי יותר מתאים כקטע ולא כשיר- השורות ארוכות מידי בשביל שיר, לדעתי בלבד, וזה גם לא כתוב כל כך בצורה שירית.
השיר הזה ציורי משו, אבל מציאותי. ומביע פה משהו יפה מאוד.
שיר מאוד יפה!