רוצה לרוץ הכי רחוק,
במסלול אולימפי לא סלול.
לשאוף אוויר פסגות,
לגעת ולברוח.
רוצה לקרוע ים,
להציף מעיינות תהום.
לברוא עולמות,
ליצור הוויות.
אך חלוני, קטן וצר ומרובע.
אינני רואה בו
עוד את קו האופק.
חלוני, מגביל ושובר כמיהה,
כמיהה של אינסוף,
כמיהה של שלווה.
תגובות
בעזרת ה', שיהיו כבר בשורות טובות!
הכתיבה שלך יפה, אני אוהבת איך שאתה כותב
|הזדעתי ממש|
שבוע טוב!
כתיבה בריאה ויפה.