שעת האפס

פורסם בתאריך ב' בסיוון תשס"ט, 25.5.2009

מזיע, מתנשף.

עולה במעלות לשום מקום.

מטפס במדרגות לולייניות,

ספירלה אינסופית,

אין לה ראש ואין לה עקב.

 

כמו סיזיפוס סוחב את האבן

עד קצה ההר,

רק בכדי לפול,

ולהתחיל הכול מהתחלה.

 

הקריסה בלתי נמנעת,

שעון המחוגים מתקתק.

תיק-תק, תיק-תק,

מתקרבים לשעת האפס.

תגובות

ד' בסיוון תשס"ט, 10:01
יפה מאוד. י picture י
ד' בסיוון תשס"ט, 10:33
שיר מדהים,עם חטוי ולבורא התבטלות אשרייך י אנונימי י
ד' בסיוון תשס"ט, 16:59
יפה!=]] י לאל י
ד' בסיוון תשס"ט, 20:46
יפה... י אנונימי י
בעז"ה

אתה כותב מהמם אני אוהבת איך שתה כותב. והזדהתי אם השיר ממש

שיהיה בהצלחה
ב' בחשוון תשע"א, 14:25
הרבה זמן לא קראתי כאן משהו טוב כמו זה! י בקטנה י    הודעה אחרונה
מצויין!