כל פסיעה,
פעימת-לב,
כל צעד,
נשימה.
כל צריבה של השמש,
עוד רגע,
כל משב-רוח חולף,
עוד דקה.
כל גרגיר חול,
טיפה מדמי,
כל עלה,
שערה מראשי.
כל סלע, עץ, טיפה של גשם,
אני.
כל ימי חיי פה,
החיים.
ישר עלה לי בראש החוף של נתני'ה... חחחח..
כתיבה מעולה, כרגיל אליך...
הנאמר..
אתה יודע..
מתאים לכל אחד (לי למשל אין רגשות כאלה כלפי חופים והזדהיתי מאד)
כבר אמרו לפנינו ,"האדם הוא תבנית נוף מולדתו".
אני לא רואה כאן חוף אלא דווקא מרגישה הזדהות עם השיר מהכיוון של טשרניחובסקי
"הוי ארצי ,מולדתי,הר טרשים קרח"
הוא מוזכר בעוד הרבה שירים...
ככה זה, לכל אחד זה יתקשר לנוף הילדות שלו [אצלי זה ילדות טיפה מאוחרת, כי את התקופה המוקדמת ביותר בחיי ביליתי, לא-עלינו, בעיר].
תגובות
ישר עלה לי בראש החוף של נתני'ה... חחחח..
כתיבה מעולה, כרגיל אליך...
הנאמר..
אתה יודע..
מתאים לכל אחד (לי למשל אין רגשות כאלה כלפי חופים והזדהיתי מאד)
כבר אמרו לפנינו ,"האדם הוא תבנית נוף מולדתו".
אני לא רואה כאן חוף אלא דווקא מרגישה הזדהות עם השיר מהכיוון של טשרניחובסקי
"הוי ארצי ,מולדתי,הר טרשים קרח"
הוא מוזכר בעוד הרבה שירים...
ככה זה, לכל אחד זה יתקשר לנוף הילדות שלו [אצלי זה ילדות טיפה מאוחרת, כי את התקופה המוקדמת ביותר בחיי ביליתי, לא-עלינו, בעיר].
מה' מצעדי גבר. כל זיכרון, ולו הקטנטן, זה ממנו.
תודה שהוא משאיר לנו זכרונות מתוקים...