בשדות האפור

שנים שתעיתי
בתהו,
ישימון ללא דרך.
תהייה מכונסת,
בשעת לילה מאוחרת.
לחבוק זרועות תמנון אימתני
לחוש כמו זקן מיואש.
הפכתי עצלן,
הכורסה לי מקדש.

 

ברחבי תבל בלחיצת כפתור,
בשדות האפור,
מנציח הרגע
שלעולם לא יחזור.