א.
עצמותיי יבשות,
לא אפח בהן רוח.
התחיינה עצמותיי?
או תשובנה לנוח.
ב.
גלגול במדרון,
נוק אאוט-בסיבוב האחרון.
ממאבקים עייפנו,
מדדים כצל חיוור.
מאסנו במאבקים,
שבענו מרורים,
גווינו שפוף ואויבינו אכזרים.
ג.
מסופקני.
עוד נותר בי הכוח לצעוק?
אבקת פלא לבזוק,
כנות לחבוק.
מוטב שאשתוק.
כך עלה במחשבה לפניו.
תגובות
בית ב': ואויבינו אכזרים. [לצמצם רווח גדול מדי]
השיר מהמם פשוט.
בבית ג' הפריע לי שפתאום כל השורות מתחרזות.
הפיסוק פשוט מצויין, וג"כ המבנה של א וב'.
אהבתי ממש, תודה.
"מאסנו במאבקים,
שבענו מרורים,
... ואויבינו אכזרים."
אני צריכה להמשיך?...
בתקווה לשירים ולחיים אופטימיים יותר.
כתוב יפה כ"כ.. פשוט אינלי מילים!
מחכה לשיר האופטימי..