רקמות אדם

פורסם בתאריך י"ד בתשרי תש"ע, 2.10.2009
רקמות חיים,
רקמות אדם.
נקרעות לרסיסים,
צווחות ככרוכיא.
מיני אז ועד היום-
היו לדומן באדמה.
 
לו בעורקיי ייזרום הקרח,
ובליבי תבער האש,
בגני לא ייצמח הפרח,
לא יהי כל שאבקש.
 
מגרש החול,
צבע ומכחול.
ילדי הקט,
זכני במחילה,
סוף מעשה במחשבה תחילה.

תגובות

י"ח בתשרי תש"ע, 15:54
יפיפה י חסה :) י    הודעה אחרונה
בעזרתו^
כתיבה טובה ומזורמת כתמיד. הזתהתי ממש הרבה זמן לא הרגשתי מחוברת לשיר כמו עכשו
תודה רבה ומעדים לשמחה...