מִצְּהָלוֹת הָעַצְבוּת רוֹקְעֽים בָסַך
לְקּוֹל דְפֽיקּוֹתֶיךָ,
גוֹנְבֽים אֶת זִּיו הַנְשָמַה הָיוֹקֶד.
בָּלַאט, בָּחַשַאי, יוֹֹדְעֽים אוֹפַקֶיךָ
שִֹיר אוֹ תְפִילָה – בָּמֶה אָשַמְחֵךְ?
מְנַסִים לְנָפֵּץ לֵב שָׂבוּר וְשָׂלֵם
זָדוֹן וְגוֹפְרִית, גַם הֶם מְנָת חֶלְקוֹ.
וּלְמֶלֵך מָלְכֵי הָמְלַכִים, אָדוֹנֵנוּ הָתַּם
מְשָוְועִים הֶם – בִּרְצוֹנוֹ.
תגובות
"בלט"-"בלאט".
הבית הראשון- בכוונה הרווחים כ"כ גדולים בין השורות? זה די מציק בעין.
הדימויים והשפה עשירים ומוסיפים המון :).
בהצ'!
ניתן היה לעבוד מעט על הקצב, כדי שישמע "שירי" יותר.
מחכה... :)
בשיר ישיר ומיוחד, לפעמים, הקול דובר
מדבר אל כל אדם
גם מפה וגם משם
אל האיש, אל האישה
אל אריאוש, ואליך
אז שיר הוא לא תמיד חרוז
הוא לא תמיד משאת נפשך
אך שיר הוא שיר וכמו תמיד
שיר יחיד - "מסביר קולך"
מקווה שהבנת.. :-)
א. אשמח לראות שמרווחי השורות יהיו עביים, מה שלא נראה כרגע. [כן- זה יכול להיות תוצאה של טעות טכנית שאת לא מודעת אליה, אבל בכל זאת זה יעזור לקורא להבין יותר טוב.]
לצורך העניין אתמקד בזה כביכול היו אלה 2 בתים.
מִצְּהָלוֹת הָעַצְבוּת רוֹקְעֽים בָסַך
לְקּוֹל דְפֽיקּוֹתֶיךָ,
גוֹנְבֽים אֶת זִּיו הַנְשָמַה הָיוֹקֶד.
בָּלַאט, בָּחַשַאי, יוֹֹדְעֽים אוֹפַקֶיךָ
שִֹיר אוֹ תְפִילָה – בָּמֶה אָשַמְחֵךְ?
מְנַסִים לְנָפֵּץ לֵב שָׂבוּר וְשָׂלֵם
זָדוֹן וְגוֹפְרִית, גַם הֶם מְנָת חֶלְקוֹ.
וּלְמֶלֵך מָלְכֵי הָמְלַכִים, אָדוֹנֵנוּ הָתַּם
מְשָוְועִים הֶם – בִּרְצוֹנוֹ.
--> השיר כשיר יפהפה, אם אני מבין את אומרת שירה הבעיה במנגינה של השיר מתרחשת בבית השני שם המשקל מאוד חורק לאוזן. ולא מדובר בהכרח במשקל של מספר קבוע לתנועות ועיצורים :).
אולי שם גם מתרחש בלבול של הדובר כיוון שהעצבות תמיד מתוארת כמי שמרחיקה או כגורם שנובע מחוסר הרצון להתרחק. בשיר הזה אני לא בטוח כל כך מי נגד מי למרות שכתבת שהשיר ברור. תוך כדי ניפוץ הלב בזדון הם משוועים? את מתארת חורבן סדום וזה אותי לפחות זורק לאו דווקא לבקשת האני עצמי לצורך העניין.
תשובות יתקבלו בשמחה :).
אסביר זאת כך:
מדובר כאן בהתמודדות.
היא קשה, היא כואבת, היא פנימית.
נכתב מהר מבפנים. לתפוס את הרגע.
דפיקות...של הצלה ל'קול' העצבות המגיע לפתח הדלת,
שבינתיים גונבים
מכירים כל פינה בנשמה
ותוך כדי אני שואל- מהי הדרך לשמוח?
הלב כבר שבור אך גם שלם במהותו יש לו גם כוחות של רוע ואופל
והסוף- הישועה- הוא די ברור.
מקווה שבזה עזרתי.
שיר חשוף וגלוי.
ותודה לכולם על ההערות ההארות והמילים המיוחדות.
נעמתם לי..
חיים
פשוט מקסים!
אבל כן מעריץ גדול-הן את הדרך והן את הרעיונות וגם כמובן שלומד את הרב.
אולי זה הגיע משם?אולי.
אבל מה שהכי משמח זה שאתה מעריך את השיר, ועל כך אני מודה לך.מכל הנשמה.