כולם ברורים
צִלְצוּלֵי הָכִּיתּוֹת, רָחַשֵי יְלַדִים
מוֹחוֹת - קוֹדְחִים מִתְחָכְּמִים חָכַמִים.
יוֹדְעֵי סוֹד וַחֵן, מָמְתִיקִים בִּצְחוֹקַם
אֶת דוֹרוֹת הָאֶתְמוֹל הָמוֹרִים אֶת לִיבַּם.
טֶבָע, יְכוֹלֵת, חוּקִים וְחוּפְשָה
עוּרְבֵּבוּ בֵּפִּינַת הַכִּיתָה הַיְרוּקָה.
כֹּל פָּנִים מֵאִירוֹת הֶן, שוֹנוֹת, מֵחַיוֹת.
בְּעוֹמְקַן מִתְחַבְּאִים נְשַמוֹת חַשוּפוֹת.
יֵמַלְאוּ אֶת רוּחַם קוֹרְטוֹב אַדִיבוּת
הִתְחַשְבוּת, חִיוּכִים, הַבַנָה, גַם עָצְבוּת
וּלְבֵטָח תִמְצָא אֶנוֹשוּת מִבְטָחִים,
בִּיְדֶיהֵם הַמְלֵאוֹת מַטְמוֹנִים זְהוּבִים.
תגובות
קשה לקרוא אותו
וקשה לי לקבוע קצב סדיר,כי אין כזה.
כֹּל פָּנִים, מֵאִירוֹת הֶן, שוֹנוֹת,( מֵחַיוֹת
בְּעוֹמְקַן מִתְחַבְּאִים נְשַמוֹת חַשוּפוֹת)
החלק בסוגריים לא מובן בכלל תחבירית לדעתי
או שאולי לא הבנתי את הכוונה.
גם זה לא מובן לי בכלל
וּלְבֵטָח תִמְצָא, אֶנוֹשוּת,( מִבְטָחִים
בִּיְדֶיהֵם הַמְלֵאוֹת מַטְמוֹנִים זְהוּבִים)
לדעתי זה יותר מידי נסיון למילים גבוהות וגראנדיוזיות
והטקסט נהפך ללא מובן
ברישא שבדבריך : "כל פנים מאירות וכו' " היה נסיון להתייחס לשונות ולגיוון שיש בין כל תלמיד ותלמיד-בכלל. בד בבד גם להדגיש שלכל אחד יש מה לתת- "מחיה" את הסובב אותו וזאת בגלל נשמתו העמוקה-בפרט.
בהתייחס לסיפא: "ולבטח תמצא..וכו' " - היה ניסיון להסביר שעתידם של הילדים הללו יהיה עוד גדול עם "הבטחות" גדולות שיתרמו רבות לאנושות.
התיאור של מטמונים זהובים מנסה להמחיש זאת.
אכן המילים דורשות הסבר, אך ללא שימוש במילים הללו הטקסט יהפך למונוטוני יבש ולא "חי".
מקווה שעזרתי :-)
ואשמח לדעת מה הכוונה שלך כשנכתב על "קצב" ו-"מנגינה".
לדוגמא:
כל פנים מאירות הן,שונות,מחיות (בגלל שאין נקודה ניסיתי פה לחבר את המילה למשפט הבא) בעומקן
ולא הבנתי.
מחיות בעומקן, מתחבאים נשמות חשופות.
הפיסוק הוא הכרחי!
לכן "המנגינה" (קצב הקריאה הסדיר) לא הסתדר לי בעליל
ולא ידעתי איך לקרוא את השיר הזה
אשריך.
שיר נפלא וכתוב יפה!