... וְאָז הָאֲדָמָה תִּרְעַד,
וְהֶמְיַת הַלֵּב הָמְשָׁסַעַת,
כְּמוֹ מְאַיֶּמֶת לִקְרֹעַ לִּגְזָרִים
פִּסּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל שְׁפִיּוּת.
וְאָז הָאֲדָמָה תִּרְעַד,
וְהָרַגְלַיִם תִּתְמוֹטֵטְנָה,
כֹּה עֲיֵפוֹת מֵהַמַּסָּע
שֶׁמְּמָאֵן לְהִגָּמֵר.
וְאָז הָאֲדָמָה תִּרְעַד,
וְהַזִּכרוֹנוֹת יָצִיפוּ
אֶת תְּהוֹמוֹת הָרַחֲמִים הָעַצְמִיים
שֶׁעָמַלְתִּי רַבּוֹת כְּדֵי לְהַסְתִּיר.
וְאָז הָאֲדָמָה תִּרְעַד,
וְלֹא יִהְיֶה לְאָן לִבְרֹחַ,
בְּמִשְׂחָק הַמַּחֲבוֹאִים הָאֵינְסוֹפִי
שֶׁל הַקִּיּוּם.
[וְּכְשֶתִרְעַד אֶרְעַד אִתָּהּ,
וְאָז אֵדַע שֶׁאֲנִי חַי]
תגובות
בעז"ה זה יבוא.
הייתי מוריד את הסוגריים בסוף.
ואו! זה חזק ממש!
שכוייח!
נגע בי עמוק עמוק...
אומנם קיוותי לאיזה הבלחה אופטימית בסוף השיר אבל גם ככה הוא מצויין, ויותר.
תודה.
אבל כדאי לבדוק שבאמת יש התאמה בין הפעלים לבין הזמנים שעליהם הפועל נסמך, זה ייתן גם לשיר עצמו לזרום יותר.
מסתבר שיש כאלה שזה עוד צורם להם.. :S :).
אבל אין ספק שהרגש כאן עובר ומכאיב.
שיר של מסר, ישר כוח
זה נכון שאפשר להשתמש גם לעתיד.
אבל כשהזמנים מעורבבים,
פעם כך ופעם אחרת לי זה צורם.
אבל כנראה שזה רק אני.
ואת שתי השורות בסוגריים- תוריד את הסוגריי ותפתח לעוד בית
חזק ואמץ
בניגוד לקודמי, לא הייתי מוותר על הסוגריים כל כך מהר