פורסם בתאריך י"א בחשוון תשס"ז, 2.11.2006
י"א חשוון
בעקבות המבצע הקרקעי רחב ההיקף המי יודע כמה בעזה
ישראל נכנסת,
ישראל יוצאת,
ישראל נרמסת,
ואם לתמצת:
ישראל ברגע
כבר הייתה בחוץ,
אך עזה כמו נֵגע
זב ולא רחוץ
להחזיק דורשת
בתוכה עִבְרִים:
גם אם לא לַרֶשֶת,
אז כגדוד שומרים!
ככה זה כשארץ
קמה משתיקה:
היא תקיא השרץ;
היא המחזיקה
את כולנו מטה
בין הרגבים:
גם אתה קובַּעֲתַ
אל המרחבים!
אי אפשר לסגת -
היא לא תעזוב,
אם ידך משגת,
שוּב ואל תִכְזוֹב!
תגובות
כולם נמצאים פחות.
אני, בתור אחת שנמצאת כל אחה"צ, שמה לב שמאד יבש פה, חוץ מימי חמישי לדוג'.
עניות דעתי בענין:
אחת הסיבות שבאה עלינו "ההתנתקות" ימח שמה, היא שאנחנו מיישבים את הגבעות ,אבל מפקירים את עריה הקדושות של ארץ ישראל.
חייבים להכנס להתיישב בתוך הערים.
וכשאנחנו מתפללים לשוב בעוז לעזה, הכוונה להתיישב בתוך העיר עזה ממש.
ובתוך ג'נין,וטול כרם,ורמאללה ואל בירה וחלחול ועוד ועוד.
ארץ ישראל נאנקת ובוכה תחת ידיהם הטמאות של הישמעאלים,חייבים לגאול אותה (והלואי שהיה לי גם כח לעשות משהו ולא רק לדבר...)