שִיר פּרֵידָה
לו נקשר גורלנו בעמק אחר
מלא פריחה ולבלוב אביבי
חשים היינו, בהילוך בשדרה
שאור כוכבים מאחר.
היינו ליד, לא בדיוק, מעוכב
לקול צחוקינו תהדהד מרירות
ובתוך נשמותינו רוחנו נשבר
לב שלם מחביא לב שבור.
לו יהי לך עמק, אחר ומוריק
עץ הדעת יבשיל פירותיו
לו יהי לי נהר,מפותל במידה,
עם ספינה בטוחה בין גליו.
לו אז בוראי, נדע, כל פירוד לעצמו
תגובות
הרגשתי כל מילה...
יש לך את זה.
מדהים!!