השקט המאושר של הלילה
הופך שמחת-יום הפזור מכולם
להווה הבודד המושלם,
מדליק לי אורו החשוך מבפנים.
כבר חלף המרוץ, יום עמלי אך נדם
רק אני אפלה ובורא
משמשים בערבוביה ללא קו-משווה
חודרים לפינות לרסיסי תודעה.
מחישה צעדיי לביתי הנעול
מליל בוטח שומר ועוטף
עדינות נשמתי שומר, בידיו מלטף
שבילי מחשבתי מיישר.
שלוות עולמים, כך אני, כך אוהבת
לחישות הצרצר מפלחות הדממה.
תן לי הכוח - לחוש כל תחושה
עוד קצת, עוד טיפה, בחושך הבא.
תגובות
*אאל"ט, שחקת בשיר בזכר- נקבה כמו:"מחישה צעדי" או"עדינות נשמתי שומר"- זה יפה. זה נותן כיוון אחר למחשבה, אבל מצד שני אני חושבת שזה יכול קצת להטעות מהמוטיב המרכזי של השיר.
הלא כן?
*בסוף כתבת:עוד קצת עוד טיפה בחושך הבא" וואו. זה מדהים,
אבל לא היה עדיף לפסק?
["עוד קצת, עוד טיפה, בחושך הבא.]
*ו..אם שמת לב, אני די רגישה לפיסוק(:))...אבל, סתם שאלה,
לא היה כדאי להכניס כמה פסיקים בכמה שורות כמו כאן:"להווה הבודד(פסיק) המושלם"
לענ"ד ולטעמי, זה נשמע הרבה יותר מצטלצל ו..איך אומרים?
אם אוויר לנשימה.
שיר יפה כ"כ, נגע בי עמוק וחודר.
שכוייח.
ב"הצלחה:)
תודה גם על הביקורת הבונה..זה משמח!
1.השיר נכתב מנק' ראות נשית.הנושא הוא החושך הגברי.האשה היא הנשוא, ע"כ הוא "שומר" על "עדינות נשמתי".האם זה נשמע הגיוני בשיר? :-)
2.על "עוד קצת.." וכו' קיבלתי.אהבתי.
3.פיסוק במילים ההוה הבודד וכו' יכול להביא לחיבור של 2 השורות בהמשך, קרי, אנשים יכולים לקרוא זאת כך: "להווה הבודד, המושלם מדליק לי אורו..." ולכן נמנעתי מלהוסיף שם פסיק.
4.שוב תודה על הפירגון!
והסיומת- בעלת עוצמה רבה.
הצלחות בהמשך....
כשרון אדיר! המשך ככה!!
אהבתי מאוד!