קלישאה

בָּרַחְתִּי מִמֵּך וְהִתְאַיַינְתִי.

כְּשֶׁנִּתְלַשְׁתִּי מֵהַכֹּל

אָז הֵבַנְתִּי-

אַךְ זֶה הָיָה מְאֻחָר מִדַּי.

אָבְדָן הַתֹּם

הִגִּיעַ לִנְקֻדַּת רְתִיחָה.

אֲנִי הַקָּרְבָּן שֶׁל הַצִּינִיּוּת

הַמְדֻשֶנֶת,

שֶׁל הַתִּחְכּוּם שֶׁעָלָה עַל גְּדוֹתָיו.

מְרֻצֶּה מֵעַצְמִי

עַד שֶׁלֹּא רוֹצֶה

בִּכְלָל

כְּלוּם.

הַנוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיזְם הַמְּקֻדָּשׁ,

הַמְּסֹאָב,

כִּמְעַט וְכִּלָּה  אֶת

 הַכֵּנוּת,

אֶת הַפַּשְׁטוּת נְטוּלַת הַמּוֹדָעוֹת.

וְלֹא נוֹתַר לִי דָּבָר מִלְּבַד

לְהִתְלוֹנֵן:

 עַל מִלִּים רֵיקוֹת מִתֹּכֶן,

עַל שִׁיר שֶׁהוּא כֻּלּוֹ

קְלִישָׁאָה.