ברגע הזה

בָּרֶגַע הַהוּא

הַכֹּל יִסְתַּדֵּר:

הַשֶׁמֶשׁ תִּהְיֶה כְּתֹמָה יוֹתֵר

וְתַּטְעִינְנִי בְּאֶנֶרְגְּיוֹת אֵינְסוֹפִיוֹת.

גַּם הָעוֹלָם יִהְיֶה מָקוֹם שֶׁטּוֹב לִהְיוֹת בּוֹ

פִּתְאֹם.

בָּרֶגַע הַהוּא

הַכֹּל יִתְבַּהֵר:

הַסְּפֵקוֹת יְמָנְפוּ עַצְמָם

לִכְדִי תְּשׁוּקָה מַתְמֶדֶת.

הָאֲנָשִׁים יְחַיְּכוּ אֵלַי,

וְהֵאַרְתָּ פְּנֵיהֶם תְּעָרֵב לִי

כְּמַשָּׁק כָּנְפֵי גַּן עֵדֶן.

בָּרֶגַע הַהוּא

הֶעָתִיד יִתְגַּשֵּׁם לְהֹוֶה מְמוּשָׁךְ.

וְאוֹתָם הַתָּוִים יִנְעַמוּ

לְאוֹזְנָיי

כְּשֶׁהַהַרְמוֹנְיָה עַצְמָהּ תְּנַגֵּן לִי.

כִּי בָּרֶגַע הַהוּא,

הַנִכְסַף,

אֶהְיֶה מְאֻשָּׁר.