בס"ד
עוד מעט ותמלא שנה לרצח הנתעב של בני משפחת פוגל הצדיקים.
אלו ילדים, איזה הורים איזו משפחה שוקקת חיים.
חיים של אמת מחוברים לתורה, ואהבת ארץ ישראל,
וביניהם חיים של תינוקת קטנטנה
שהתחילו להתפתח ונגדעו באיבה.
אני יושבת ונזכרת איפה היייתי כיום לפני שנה,
משפחה, חמישה נפשות עלו השמימה בסערה.
אין זה מקרי שדווקא בחודש אדר זה קרה,
אין זה מקרי שדווקא בחודש אדר יש כח לסטרא אחרא,
בחודש אדר נקראת פרשת עמלק
זה שהעיז לבוא עלינו לאחר כל הניסים,
שקפץ לאמבטיה רותחת ללא מישים.
שבא להזכיר לנו בשנית, שגם כשדבר כזה קרה,
עלינו להתחזק מייד באמונה,
ולא, ירא אלוקים לא עלינו נאמר,
אלא על זה שנאחז
באלו התמימים
שמסרו נפשם על דברי אלוקים חיים.
על יישוב ארץ ישראל, ולימוד בישיבה,
על חיינוך ילדים בדרכה של תורה,
על אהבת ארץ ישראל פשוטה,
ועל אמת יציבה וחזקה,
אמת של תורה.
תגובות
ונגדעו באיבם, לא באיבם, כי מדובר על החיים- זכר.
חמש נפשות. הם לא ארבע, הם חמש.
החרוזים עושים את זה קצת קליל ושמח, וזה בהחלט לא.
אבל בכללי זה יפה.
בשורות טובות!
לגבי הארבע, נכון, שמתי לב לזה רק לאחר ששלחתי וביקשתי שיתקנו...
החרוזים זה על מנת ליצור רצף קריאה, ממש לא לעשות את זה קליל, כי כמו שאמרת זה באמת לא...
שנשמע רק בשורות טובות =)