שיבולת

מאת
שרי ב.
פורסם בתאריך ט' באייר תשע"ב, 1.5.2012

רציתי

להיות כמו שיבולת

עומדת זקופה

חגיגית.

בקשתי

כמוה, כח סיבולת

יכולת כניעה

אצילית.

 

נעה ברוח

תנועה עדינה

ירוקה עדיין

רווית גשמים.

באוושה חרישית

מצטרפות חברותיה

סמפוניה שוקטת-

שירת עשבים.

 

וכשרוח סוער

מרכינה את ראשה

לא מתבוסה-

מחכמה עמוקה.

לבל ישבר

גוה, שדרתה

בחלוף סערה

תגלה עוצמתה.

 

וכששמש קופחת

מצהיבה היא פניה

מודה על החום שקיבלה

ונותנת, אז

גרגרים- פירותיה

ובזה ברכתה- שמחתה.

 

תנני היות

כשיבולת הזאת

בחן, אצילות, הכנעה

רק אל תשטפני

שיבולת מים

ואל תבלעני

מצולה.

 

 

תגובות

ט"ו באייר תשע"ב, 08:31
וואו!! כ"כ שמחה שקראתי!!! י גפן36 י
שיר יפהפה, מתחברת מאוד, התנגן לי היטב החריזה והפיסוק,
תודה!!
ט"ו באייר תשע"ב, 12:16
תודה! חיממת את ליבי! י שרי ב. י
ט"ו באייר תשע"ב, 20:10
פשוט מדהים! י ימב"כ י
אהבתי במיוחד את מבנה החרוזים בבית הראשון.
כ"ה באייר תשע"ב, 16:36
מדהים! י אחת שיודעת י
זה מזכיר לי משהו שכתבתי על חיטה. על אותו עיקרון...
וכ"כ מזדהה...

פשוט יפה!
י"א בסיוון תשע"ב, 13:11
אין לי מה להגיד . פשוט וואו!. י אנונימי י
ה מטאפורות ממש יפות, בי -זה נגע.
י"א בסיוון תשע"ב, 13:11
אין לי מה להגיד . פשוט וואו!. י אנונימי י    הודעה אחרונה
ה מטאפורות ממש יפות, בי -זה נגע.