רציתי
להיות כמו שיבולת
עומדת זקופה
חגיגית.
בקשתי
כמוה, כח סיבולת
יכולת כניעה
אצילית.
נעה ברוח
תנועה עדינה
ירוקה עדיין
רווית גשמים.
באוושה חרישית
מצטרפות חברותיה
סמפוניה שוקטת-
שירת עשבים.
וכשרוח סוער
מרכינה את ראשה
לא מתבוסה-
מחכמה עמוקה.
לבל ישבר
גוה, שדרתה
בחלוף סערה
תגלה עוצמתה.
וכששמש קופחת
מצהיבה היא פניה
מודה על החום שקיבלה
ונותנת, אז
גרגרים- פירותיה
ובזה ברכתה- שמחתה.
תנני היות
כשיבולת הזאת
בחן, אצילות, הכנעה
רק אל תשטפני
שיבולת מים
ואל תבלעני
מצולה.
תגובות
תודה!!
וכ"כ מזדהה...
פשוט יפה!