בשעת הנעילה

דמעה

מזוית עין

עוד צונחת,

אנחה עמומה

לב

פותחת,

תקוה תמה

תחינה

מותחת,

כי חמה

בראשי אילנות

עוד זורחת.

אנה אפנה

בשארית כוחי?

מי יענני

בקטנות מוחי?

אל מי אזעק

בנמיכות רוחי?

מי יאזין

ללחש שיחי?

רק אתה

נורא עלילה -

תמצא לי פתח

למחילה,

תקים, תשכיח

נפילה,

תענה כל

שאלה,

תמלא ליבי -

גילה.

ותפתח לי שער

לתפילה,

בשעת הנעילה.