שער אחד

בירושלים של מטה כמו בשל מעלה

יש מלאכים.

בירושלים של מעלה כמו בשל מטה

מתהלכים אנשים.---> באמת? חנוך ואליהו הנביא לא מספיקים בשביל משפט כזה.

מירושלים של מעלה אנוכי,

בה הוויות אביי ורבא מתנגנות.

מלאכים מתהלכים בין שמות ודמויות,

זוהרים טהורים,

וכל כולם עוטי הוד והדרת פנים.

בירושלים של מעלה בנוי המקדש,

ועל המערכה כהן גדול עומד קדוש ומקודש,

מעלה עולות ושלמים, ריח ניחוחים, לאדון האדונים.

ואני בשערייך התחתונה באתי, ונקובים כדורים.

ענייך צועקים היכן כתלייך, חומותייך,

ולמה נמצאים צורריך.

וקול מואזין מרעים,

בקול פעמונים מלגלג.

בשווקייך באתי לראות חכמייך,

 ולא מצאתי אלא שברי אבנייך.

ואל חורבת ר' יהודה החסיד באתי-והנה חורבה.

הונפה החרב, בא הצורר ניפץ עולליך,אבנייך.---> שני הבתים האלו יפים מאוד. אני מתלבט האם הפירוט הרב מועיל או מזיק, נוטה לדעה הראשונה.

חושב שהקבלה היתה יכולה להועיל (כמו בקינה של תשעה באב, שעוה השוואה בין "צאתי ממצרים" ל"צאתי מירושלים". זה שיר די דומה, כשאני חושב על זה).

אז בידי טמנתי פני ובדם ליבי זעקתי אללי,

אנא א-לי שמע תפילתי, אל עירך לבוא בשירים וניגונים.

ואז לא עוד שסועה עזובה יקרא לך,

כי אם קריה עיר הומייה.

חומותייך בנויים, וכל אנשי ההרים אלייך נוהרים.

להסתופף בצילך לראות במקדשך.

ובאותה עת תנוח נפשי ותֵיחד,

ולא עוד בין של מעלה לשל מטה לבחור אפחד,

אל שתיהן אבוא בשער אחד.

ירושלים אחת אז תהיי,

ירושלים שלי.

לא לגמרי הצלחתי להבייןהאם זה שיר מחורז או לא. אם כן - כדאי לחרוז את הכל, ואם לא - חצי חצי זה מוזר. כדאי להחליט.  

שיר בהחלט יפה.       

מירושלים של מעלה אנוכי>לא הבנתי מה עושה פה אנוכי.

הפריע לי חוסר האחידות של החרוזים(פעם כן פעם לא...)והאורך המשתנה של המשפטים.

יש כאן שיר יפה, עם הרבה רעיונות, יהודה ניתח קצת, ואני די מסכימה עם מה שהוא אמר,

ואם אני הייתי מנתחת את זה, זה היה ארווך.

כדאי לשפץ קצת. יש כאן גלישת רעיונות.

גרם לי לתחושות מעורבות...

כל צדדיה של ירושלים מופיעים פה לפי דעתי...

מקסים!

הכי אהבתי את השילוב של התשתיות השונות..