כֹּל שִׁיר הוּא תְּחוּשָׁה מְאֻשֶּׁרֶת מִדַּי
תְּחוּשָׁה שֶׁחַיִּים קָטְנוּ מִלִּפְתֹּר.
כֹּל מַעְיָן הוּא עֹדֶף שֶׁל מַיִם
שֶׁלֹּא הִתְאַפְּקָה אֲדָמָה מִלִּשְׁמֹר.
הַשְׁכֵּם מְשׁוֹרֵר כָּאן כְּבָר שַׁחַר
אוֹר עָלָה בְּאַלְפֵי לְבָבוֹת.
הַחְזֵק קוּלְמוּסְךָ אַל תָנַח לוֹ
הֵן רְקוֹד הִיא וְלֹא עֵת סְפֹד.
אֱחֹז בּוֹ חָזָק, אַל תַזְנַח
מִלּוֹתָיו יִשָּׁפְכוּ כִּצְרוֹרוֹת.
הַצֵּת נֵר בּוֹעֵר וְיַגִּיהַּ
חֹשֶׁךְ שֶׁל אֶלֶף צָרוֹת.
מִלִּים לַצְּלִילִים יַהֲפֹכוּ
מִשְׁפָּט יַחֲבֹר לִשְׁכֵנוֹ,
קוּם מְשׁוֹרֵר וְתַפְצִיעַ
שִׁיר תַּעֲטֹף בְּאוֹרוֹ.
תגובות
מאוד אהבתי כתיבה יפה ומעודדת את הכתיבה מראה כמה חשוב לכתוב ולהוציא את אשר על ליבנו.
שיהיה לך המון בהצלחה בהמשך.
צריך תקווה צריך להרבות אור וגם הצורה שזה נעשה ממש ממש יפה
רואים כמה שאתה שמח בימים אלו
(למרות שבאופן כללי ,אתה "ממעט בשמחה" כמו כולם)
אני אוהבת במיוחד את השורות האלה:
כֹּל מַעְיָן הוּא עֹדֶף שֶׁל מַיִם
שֶׁלֹּא הִתְאַפְּקָה אֲדָמָה מִלִּשְׁמֹר.
תודה רבה על שיר יפה במיוחד.
אסור לשכוח שהמיעוט בשמחה, הוא מפני שמחה גדולה שאבדה, ועוד בא תבוא בע"ה.
אסור לשכוח שהחורבן הוא בשביל הבניין.
איך אומרים?
כל אחד והמשקפיים שלו.
ובבקשה אל תהפוך את המציאות שלך לנחלת הכלל.
בטח אם היא לא יכולה להוסיף להם אור.
(מצטער על ה"בוטות" המסויימת.. הייתי חייב. היה לי קשה מאוד לראות את כל התגובות על שירה של אוסנתי. לא בגללה, אלא בגלל המגיבים שהופכים את הדיכאון לחיים. רציתי להגיב גם שם, אך לבסוף זה יצא כשיר.)
אך לא הבנתי אותך.
למה התכוונת בעניין המציאות הלירית?
רק אם אפשר בעברית..
בעזרתו יתברך
וקופצים על ה'מציאה' וכתבים דברים שנשמעים מגרים, מושקעים ויפים.
אבל זה לא, זה פשוט לא! אולי יום יבוא ואנשים יבינו
שמותר גם לשמוח, והכי יפה זה לכתוב מראי'ית החי'ים בדרך הנכונה,
לא דרך משקפי'ים בצבע שחור קודר. אררר.
שיעקב דווקא שיבח את היצירה (והמציאות?) הלירית.
אשמח מאוד לדעת שטעיתי..
בעזרתו יתברך
אבל אותי הדיון הזה עצבן במקצת,
לכן כתבתי את שכתבתי.
שבת שלום ומבורכת!