בחשכת ליל,
שלדים צועדים.
לא אנחות הזקנים,
לא צחוק הילדים.
אב ואם את ביתם
כורכים בזרועות,
מסתירים, מקווים,
מזילים הדמעות.
ילדה זעירה,
משקלה הוא אפסי,
מזרועות אימה
נקרעת בבכי.
חייל של S.S
לופת את גופה,
גולגלתה מרוצץ
על אדמה חשופה.
אם צעירה
נופלת אפיים,
נורית, ודמה
נשפך כמו מים.
תינוקת נזרקת,
על חזה אימה היא מונחת,
שתיהן דוממות
רק הארץ רותחת.
[נכתב עפ"י ציור "הזעקה" של אגוסט רודן]
תגובות
בס"ד
ובעיקר מכאיב ודוקר.
תודה עליו
[פעם שלישית?]
אולי אפילו טוב מדי וד"ל
תיאורים מצמררים. ממשיכת דרכו של ק.צטניק????...
בס"ד.
כתיבה טובה. ממש.
מצמרר.
לא בטוח שמתאים לכולם לקרוא כאלו תיאורים...