בוקר אפור
הציץ לחלוני.
בוקר אפור,
משעמם וקדורני.
אדם עובר
למטה ברחוב,
בחדשות כבר לא אומרים
שיהיה טוב.
לא, אני לא רוצה
להתמודד עם המציאות.
לא, אני לא יכולה,
לחיים כבר אין מהות.
פוסעת ברחוב,
אטומה לרעשים,
ילדים עוברים,
המון של אנשים.
ואני הולכת
לחפש מסתור,
וליבי שומע
שאבד האור.
בוקר אפוץ מחוץ לחלוני---
שישאר שם.
תגובות
בס"ד.
אהבתי את הסוף. חמוד.
האופטימיות היא רק לראות את חצי הכוס המלאה בכל זאת.